פסיקה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שניתנה לאחרונה על ידי סגנית נשיא ביהמ"ש, השופטת מירה דהן, צריכה להדליק נורה אדומה בפני כל גבר שחושב לתומו שיקבל סעד מבית המשפט בטענות על מה שמכונה "גניבת זרע". בית המשפט הדגיש בפסיקה חד משמעית כי גם אשה שקיימה יחסי מין מזדמנים ולאחר מכן מצא עצמו הפרטנר שלה אב בעל כורחו, זכאית לתשלום מזונות ממנו עבור הילד וכי נסיבות ההריון והלידה אינן פוטרות את הגבר שהוא האב הביולוגי מחובה זו. מדובר בגבר רווק, כיום בן 32 שתבע את האם, גרושה וכיום בת 35, על 250 אלף שקלים בגין טענותיו לתרמית מצידה שגרמה לאבהות שלא רצה בה ובבקשה לפטור אותו מחובת המזונות. הצעירה מצידה תבעה אותו באותו בית המשפט בבקשה לחייבו בקנס של 1500 שקלים בגין כל יום בו הוא לא מקיים זמני שהות עם הקטין. 

השניים הכירו בפייסבוק לפני חמש שנים וחצי, בתחילת 2016, כשהוא היה בן 27 והיא בת 30, וניהלו קשר קצר בלבד בן מספר שבועות במהלכם קיימו מספר פעמים יחסי מזדמנים. באוקטובר אותה שנה נולד בן כתוצאה מיחסים אלה. בפברואר 2018 לאחר בדיקת רקמות שהוכיחה את אבהותו של הצעיר, קיבל בית המשפט את תביעת האבהות שהגישה וביוני אותה שנה גם את תביעת המזונות במסגרתה חוייב האב ב-1300 שקלים מזונות קטין לחודש ובתשלום שליש מדמי השכירות של האם ומחצית הוצאות החינוך של הילד, יחד כ-3,000 שקלים לחודש. 

האב, עתר לפיצוי כספי מאחר שלטענתו האם שהסתירה ממנו את גילה האמיתי, אמרה לו שהיא נוטלת גלולות למניעת הריון ואינה מעוניינת בילדים וזאת אחרי שהבהיר לה כי אינו מעוניין בילדים בשלב זה. על ההריון ועל היותו האב ידע ממנה כבר במהלך ההריון ולטענתו התחנן בפניה לעבור הפלה והיא סירבה. מנגד טענה האם כי הקשר ביניהם שנמשך כחודש וחצי היה אינטנסיבי ומרגע שנודע דבר הריונה, נעלם הצעיר מחייה.

לשיטת החוק: ילד שנולד מחוץ לזוגיות וגם אם לא בהסכמה – אינו נזק 

עו"ד דלית יניב מסר, מומחית לדיני משפחה, מציינת בשיחה עם מעריב את חשיבות פסק הדין עבור צעירים ומבוגרים רבים שמקיימים יחסי מין מזדמנים ומסבירה: "בית המשפט נדרש כאן לשאלה העקרונית והערכית 'האם תרמית שתוצאתה הינה הענקת חיים לילוד מהווה עילת תביעה ראויה, בהינתן קושי מוסרי להתבונן על הולדת ילד כעל נזק שיש להשתפות בגין הוצאותיו'.  פסק הדין אינו נושא בשורה לאלה שהתעוררו בוקר אחד וגילו שנולד להם ילד. טענה שעניינה 'גניבת זרע' לא תגן מפני תשלום מזונות לרך הנולד, גם אם הוא הגיע לעולם בניגוד לרצונו ולהסכמתו של האב. כמו כן, אב לא יוכל להגיש תביעת נזיקין כנגד האם בגין 'נזק' לכאורה שנגרם לו, בשל תשלום מזונות לילד שלא רצה שיוולד לו, שאחרת המשמעות שלתשלום פיצויים נזיקיים לאב תהיה הכרה ב'אשמת' הילד שנולד, הכרה שבוודאי פוגעת בטובתו ומנוגדת לה.  לא סתם שנו חכמים 'סוף מעשה במחשבה תחילה', ודי לחכימא ברמיזא".  

עו''ד דלית יניב מסר (צילום: סם יצחקוב)עו''ד דלית יניב מסר (צילום: סם יצחקוב)

השופטת דהן קבעה, כי אין בכך שהצעיר הפך לאב בעל כורחו כדי להצדיק פסיקת פיצויים ואף הדגישה כי 'גם אם סמך הוא כטענתו על דברי הנתבעת לפיהן נוטלת היא גלולות, הרי ידוע הוא כי, הגנה מגלולות אינה הגנה אבסולוטית ובהתנהלותו של התובע לקח הוא על עצמו הסיכון באפשרות שהנתבעת עשויה להיכנס להריון'. לפיכך, בפסק הדין המפורט בו השופטת מתייחסת בהרחבה יתרה לדיני האפוטרופסות המחייבים אותה לדחות את התביעה וכמעט שאינה מתמודדת עם טענות האב לתנהגותה של האם במקרה, לבד מהיותו של החוק היבש לצדה ולא לצדו, נדחתה כליל תביעתו של האב הצעיר והוא יישא במזונות הקטין. 

עו"ד יניב-מסר מדגישה: "בתי המשפט נדרשו לסוגיה זו לא אחת. הפסיקה קובעת, כי במקרים מעין אלו, מן הראוי לצמצם את חלקו של האב בחיוב במזונות שמעבר להכרחיים, המזונות מדין צדקה, ולהגדיל את חלקה של האם בהם. באשר לצרכים שמעבר להכרחיים, החיוב בהם יחול על שני ההורים באופן שיוויוני בהתאם לצרכי הילד, הכנסות ההורים והזמנים בהם שוהה הילד עם כל אחד מהם. גם במקרה בו נולד ילד מחוץ למסגרת הנישואין יקבעו מזונותיו עפ"י בחינת צרכיו ובחינת יכולתם הכלכלית של הוריו".