תביעה ייצוגית מאפשרת לאדם הבודד להגיש תביעה אישית ולבקש מבית המשפט להכיר בה כתביעה ייצוגית. במילים אחרות, אותו אדם מבקש מבית המשפט שלא להכריע רק בתביעה האישית שלו ובפיצוי האישי שלו, אלא להכריע בנזקם של נפגעים נוספים וכן להכריע גם בפיצוי אותו הם זכאים לקבל. בדרך כלל, אותם "נפגעים נוספים" כלל לא יודעים שמתנהלת תביעה בעניינם, והדבר מתגלה להם לאחר קבלת הודעה על זכאות לפיצוי.
הרציונל מאחורי הליך של תביעה ייצוגית הוא לאפשר ניהול הליכים משפטיים אשר על פניו אינם משתלמים לניהול ביחס לאדם הבודד אך כן משתלמים לניהול ככל ולוקחים בחשבון את הנזק המצרפי של כלל חברי הקבוצה. נקל לשער אדם שנגרם לו נזק בגובה 75 שקלים, אשר ככל הנראה יבחר שלא לנהל הליך משפטי לאור המשאבים אותם הוא יצטרך להשקיע (זמן וכסף) אל מול סכום הפיצוי הצפוי לו. לעומת זאת, ככל והנזק נגרם לעוד אלפי אנשים נוספים - אין מדובר על נזק של 75 שקלים אלא על נזק שעומד כעת על מאות אלפי שקלים (וככל שמדובר על קבוצה של עשרות אלפי נפגעים - אנו כבר מדברים על סכום פיצוי כולל של מיליוני שקלים).
לכן, במקרים שבהם אותו אדם יודע שהנזק לא נגרם רק לו אלא לאנשים נוספים, יכול הוא לשקול לפנות אל בית המשפט ולבקש להכיר בתביעה האישית שלו כתביעה ייצוגית, ולפסוק פיצוי לכלל חברי הקבוצה. בדרך זו מושג יתרון נוסף - חיסכון בפיצול הליכים משפטיים שכן כלל התביעות מנוהלות תחת תביעה אחת, דבר שחוסך משאבים שיפוטיים רבים.
בנוסף, התובע הייצוגי אינו נדרש לשאת בעלויות שכירת עורך דין, שכן שכרו של עורך הדין המייצג נגזר מסכום הפיצוי הנפסק לטובת הקבוצה, ככל ונפסק כזה. מציאות זו מקלה על ניהול הליך ייצוגי, שכן עלות שכירת עורך דין היא הוצאה משמעותית הנחסכת מצד התובע הייצוגי. מעבר לכך, העובדה כי שכרו של עורך הדין נגזר מסכום הפיצוי לחברי הקבוצה, מביאה את עורך הדין לבחון לעומק את סיכויי התביעה בטרם פניה לבית המשפט.
תחילה בוחן בית המשפט האם התביעה הייצוגית מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. כך, למשל, ככל שמדובר על מקרים שבהם יש צורך בבירור פרטני נפרד לגבי כל אחד ואחד מחברי הקבוצה (למשל במקרים בהם מדובר על מערכת חוזית שונה בין כל אחד ואחד מחברי הקבוצה לגוף המעוול), ייתכן ויקבע כי יש לקיים בירור פרטני נפרד של כל נפגע ונפגע חלף קיום הליך ייצוגי מאוחד. מנגד, מקום שבו מדובר על מערכת הסכמית זהה - נראה על פניו כי מקרה מעין זה מתאים להתברר בהליך ייצוגי.
בהמשך, בוחן בית המשפט האם יש אפשרות סבירה שאותן שאלות משותפות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. בשלב זה בית המשפט בוחן את הדברים ברמה הלכאורית ואין מדובר על נטל גבוה שאותו יש לצלוח. לכן, ככל שבית המשפט סבור כי הוכח לכאורה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה - די בכך כדי לעבור לבחינת התנאים הבאים.
לאחר מכן, בית המשפט בודק האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, ולבסוף - האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
המטרה בהליך דו שלבי היא לבחון, כבר בתחילת הדרך, האם המקרה המתואר בבקשה מתאים להתברר כתביעה ייצוגית והכל כדי לסנן מקרים שאינם מתאימים להליך ייצוגי. עם זאת, כאמור, הבדיקה בשלב המקדמי היא מקלה ובית המשפט בוחן במסגרתה האם קיים סיכוי לכאורי כי הבקשה תוכרע לטובת הקבוצה, על מנת לאשרה כתביעה ייצוגית.
נוסף על כך, קיימים מקרים בהם יש חובה להקדים פניה מקדימה (שליחת מכתב התראה) לגוף המבצע את ההפרה. לכן, גם מטעם זה, קיימת חשיבות רבה לבדוק ולהתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום לפני שיוצאים לדרך.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
התרעות פיקוד העורף