אחת הדרכים, שבאמצעותה ניתן להימנע מהרשעה בעבירות תכנון ובנייה, הינה באמצעות הגשת בקשה לעיכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה ו/או למי שהיועמ"ש האציל לו סמכות כדין להחליט בבקשות אלו.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ביחס לעיכוב הליכים בתיקי תכנון ובניה
עיכוב הליכים משמעו הפסקת ההליך הפלילי נגד נאשם תוך אפשרות לחדשו תוך שנה בעבירות מסוג עוון ותוך חמש שנים בעבירות מסוג פשע. לאחר חלוף המועדים הללו לא ניתן עוד לחדש את ההליכים והעיכוב הופך חלוט.

בתאריך 25.4.2001 פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לטיפול בבקשות לעיכוב הליכים בעבירות על חוקי התכנון והבניה. בין היתר נקבע בהנחיות כי אין לעכב הליכים בתיקים של עבירות תכנון ובניה אם השימוש הבלתי חוקי או הבנייה עדיין עומדים בעינם.
 
עוד צוין כי לצורך הצדקת עיכוב הליכים יש צורך שהבניה הלא חוקית תוכשר בצירוף עם נסיבות מקלות או אישיות של הנאשם.
 
במקרים שבהם השימוש או הבניה האסורים לא הוכשרו אך ישנן נסיבות כבדות משקל שעשויות להצדיק את עיכוב ההליכים, ניתן יהיה לדחות את מתן ההחלטה בבקשה לפרק זמן סביר שיאפשר להכשיר את השימוש או הבניה הלא חוקית כאמור.
 
כמו כן צוין כי במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לעכב את ההליכים גם מבלי שהבנייה הוכשרה וזאת כאשר אין בידיו של המבקש אפשרות חוקית לעשות זאת.
 
נוסף על כך נקבע, יש לבחון את עברו הפלילי של החשוד בכל הקשור לביצוע עבירות בתחום התכנון והבניה כמו גם ביחס לעבירות בתחומים קרובים דוגמת רישוי עסקים, הפרת צווים שיפוטיים ועוד.

דרך נוספת להימנע מהרשעה בהליכים לפי חוק התכנון והבנייה הינה הגעה להסדר מותנה עם התביעה
בחודש מאי בשנת 2013 נכנס לתוקף תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי אשר מתייחס לסגירת תיק בהסדר מותנה וחל גם ביחס לעבירות לפי חוק התכנון והבנייה. 

התיקון לחוק מסמיך תובעים בעבירות על חוק התכנון והבנייה לסגור את תיק החקירה נגד החשוד תוך שימוש בעילה של "סגירה בהסדר" וזאת אחרי שהחשוד הסכים להודות בעובדות שמהוות את העבירה שמיוחסת לו ואחרי שעמד בתנאים שפורטו בהסדר שהושג עימו.

לפניה ישירה אל משרד עו"ד אייזנברג ושות', עורך דין מקרקעין בחיפה לחץ/י כאן

תנאי סף לצורך עריכת הסדר מותנה עם חשוד
בחוק נקבעו מספר תנאי סף לצורך עריכת הסדר מותנה עם חשוד:

  • לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.
  • לחשוד אין משפטים פליליים או חקירות תלויות ועומדות בעניינו.
  • לא נערך עם החשוד הסדר מותנה במשך חמש השנים שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.
  • העונש המתאים לחשוד אינו כולל רכיב של מאסר וקיימות מספיק ראיות כדי לבסס אישום נגדו.

ההסדר לסגירת התיק יוצע לחשוד באמצעות עורך הדין של התביעה לפי נסיבותיו הפרטניות של התיק ובייחוד בתיקים שבהם נעשו עבירות קלות או עבירות שבוצעו תחת נסיבות מקלות.

עורכי הדין צביקה וטל אייזנברג (צילום: משרד עו''ד אייזנברג ושות')עורכי הדין צביקה וטל אייזנברג (צילום: משרד עו''ד אייזנברג ושות')

שיקולי התביעה בגיבוש הצעה להסדר מותנה
השיקולים הרלבנטיים שתשקול התביעה לפני גיבוש הצעה להסדר מותנה כוללים בין היתר את נסיבותיו האישיות של החשוד אשר במסגרתן ייבחנו גילו של החשוד, מידת הפגיעה הצפויה בו או במשפחתו כתוצאה מקיום הליך פלילי, תרומתו לחברה והתנהגותו החיובית, נסיבות חייו הקשות והיעדר עבר פלילי.

נוסף על כך, ייבחנו נסיבות ביצוע העבירה כולל הסיבות שהביאו את החשוד לבצע את העבירה, קיומו של תכנון מוקדם לביצוע העבירה, חלקו של החשוד בביצוע העבירה, הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועוד. כמו כן תיבחן התביעה האם נגרם נזק קל או כבד עקב ביצוע העבירה.

במסגרת הבחינה התביעה תבדוק האם החשוד שיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק לאחר שביצע את העבירה, האם הודה בביצוע המעשים שמיוחסים לו, האם הביע חרטה על מעשיו ופעל כדי לתקן את תוצאות העבירה והאם קיימות נסיבות אחרות שתומכות בסגירת התיק בהסדר מותנה.

ס' 67ג לחוק סדר הדין הפלילי קובע רשימת תנאים סגורה שניתן לכלול בהסדר מותנה עם החשוד שכוללת בין היתר:

  • תשלום פיצוי לנפגע העבירה.
  • התחייבות להימנע מביצוע עבירות.
  • תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
  • עמידה בתנאי תוכנית שיקום, טיפול ותיקון לרבות ביצוע שירות לתועלת הציבור.
  • הריסה, פירוק או סילוק של חלק הבניין שנבנה ללא היתר.
  • הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין שנעשו ללא היתר או תוך סטייה מהיתר או מתוכנית.
  • התאמת בניין שנבנה ללא היתר או תוך סטייה מהיתר, להיתר או לתוכנית.

דרך נוספת להימנע מהרשעה בהליכים לפי חוק התכנון והבנייה הינה באמצעות שכנוע בית המשפט לאחר ניהול הוכחות בתיק ו/או קודם לכן בשלב הטענות המקדימות, לזכות את הנאשם ו/או לשכנעו להטיל על הנאשם עונש של של"צ (שירות למען הציבור) ללא הרשעה.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, נב(3) 337 (1997), נקבע כי הימנעות מהרשעה, בהתאם לסעיף 71א(ב) לחוק העונשין, אפשרית בהצטבר שני גורמים: 

  1. על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.
  2. סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

עוד הוסיף, המשנה לנשיא, שלמה לוין, כתוארו דאז כי במסגרת ההכרעה להטיל על נאשם של"צ ללא הרשעה יש להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים (שהינם שיקולים שיקומיים):

  1. האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם;
  2. חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה;
  3. מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד;
  4. מידת הפגיעה של העבירה באחרים;
  5. הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות;
  6. האם ביצוע העבירה על ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או שמא מדובר בהתנהגות מקרית;
  7. יחסו של הנאשם לעבירה, האם הוא נוטל אחריות לביצועה ומביע חרטה עליה;
  8. משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם;
  9. השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם.

משרד עורכי דין אייזנברג ושות'- עורך דין תכנון ובניה, עורך דין מקרקעין בחיפה בעל יותר מ-20 שנות ניסיון בתחום המקרקעין בדגש על תכנון ובניה בהיבטים אזרחיים, מנהליים ופליליים, והוא הצליח לא אחת לסגור כתבי אישום כנגד נאשמים בעבירות תכנון ובנייה ללא הרשעה, בין אם באמצעות הפרוצדורה של עיכוב הליכים ובין אם באמצעות הגעה להסדר מותנה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.