בית המשפט המחוזי בנצרת הורה לשחרר את רומן זדורוב למעצר בית בתנאי איזוק אלקטרוני עד תום המשפט החוזר בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה, זאת לאחר ששהה בכלא 15 שנה. השופט בדימוס, פרופ' עודד מודריק, שוחח היום (שלישי) עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM והתייחס לדברים: "זאת החלטה שהייתה אפשרית, אי אפשר להגיד שהיא הייתה ממש צפויה".

"זה תלוי בנסיבות, יש שני דברים שהשופט היה צריך לברר לעצמו – ראשית, האם קיימת מסוכנות של זדורוב כלפי כל אחד, האפשרות שיבצע עברה של פגיעה חמורה בחיי אדם או בגוף של אדם. הדבר השני הוא שאלת היקף הראיות ובעיקר היקף הראיות החדשות. האם הן מגלמות לא רק סיכוי סביר להרשעה, אלא גם סיכוי שההסתברות שלו הרבה יותר גבוהה מסבירות רגילה, כי אחרת המעצר הוא מין עונש מוקדם", המשיך. 

הוא הוסיף כי "אני לא יודע אם השופט נתן הנמקה ומה היא, אבל אם הוא השתכנע שרמת המסוכנות היום נמוכה יותר, אז גם אם יש ראיות חזקות מאוד נגד זדורוב חובת השופט להורות על שחרורו".

לדבריו, כשזדורוב היה בחזקת נאשם והראיות עוד לא הוצגו לבית המשפט, "אז היו ראיות גולמיות שהשופט לא היה צריך לבחון לעומקן אלא רק לברר אם יש ספק שעולה ממש מתוך הראיות כפי שהן. בהיעדר ספק כזה היה צריך להורות על מעצר עד תום ההליכים כפי שנעשה. כאן, המשפט כבר היה, השופט כבר יודע מה קרה עם הראיות שהוגשו. אבל הוא יודע גם ששופט של העליון אמר שיש ראיות שיש הסתברות מסוימת שיגרמו לזיכוי, ולכן עוצמת הראיות הראשונית כרגע נמוכה קצת יותר בעיני השופט המחוזי".

"זה לא אומר שלא תהיה הרשעה, עדיין יש סיכוי סביר להרשעה, אבל מידת הביטחון בהרשעה קצת פחותה בהשוואה למה שהייתה קודם למשפט הראשוני. אבל יכול להיות שהשחרור נובע רק מירידה ברמת המסוכנות כי צריך ששני התנאים יתגבשו באופן מצטבר, לא מספיקות המסוכנות וקיומן של ראיות טובות בנפרד", הסביר. 

בהמשך, התייחס מודריק לרמת המסוכנות של זדורוב ואמר כי "העניין הוא שהאדם היה כבר 15 שנה במאסר או במעצר, זה לא מופרך בעיניי לומר שאחרי זמן כזה של כליאה רמת המסוכנות או ההסתברות שיעשה שוב מעשה שפל שכזה היא קטנה הרבה יותר. לפעמים גם מי שנשלח לעונש של מאסר עולם משוחרר אחרי 15-20 שנה, לא כי המסוכנות נעלמה לחלוטין אלא כי ירדה לרמות מאוד נמוכות".

"לפרקליטות אין שטר ביטחון שתהיה הרשעה כמו שלסנגור אין שטר ביטחון שיהיה זיכוי. אם בתום לב פרקליטות המדינה סבורה שיש סיכוי סביר להרשעה גם בנסיבות הקיימות – חובתה לקיים את המשפט החוזר. מבחינת הציבור מהלכים שונים משפיעים בצורה שונה, ואם הוא יזוכה זאת תהיה בעיניי הציבור מכה חזקה לפרקליטות למרות שיכול להיות שעשתה עבודה נאמנה לחלוטין", סיכם.