"זה תלוי בנסיבות, יש שני דברים שהשופט היה צריך לברר לעצמו – ראשית, האם קיימת מסוכנות של זדורוב כלפי כל אחד, האפשרות שיבצע עברה של פגיעה חמורה בחיי אדם או בגוף של אדם. הדבר השני הוא שאלת היקף הראיות ובעיקר היקף הראיות החדשות. האם הן מגלמות לא רק סיכוי סביר להרשעה, אלא גם סיכוי שההסתברות שלו הרבה יותר גבוהה מסבירות רגילה, כי אחרת המעצר הוא מין עונש מוקדם", המשיך.
לדבריו, כשזדורוב היה בחזקת נאשם והראיות עוד לא הוצגו לבית המשפט, "אז היו ראיות גולמיות שהשופט לא היה צריך לבחון לעומקן אלא רק לברר אם יש ספק שעולה ממש מתוך הראיות כפי שהן. בהיעדר ספק כזה היה צריך להורות על מעצר עד תום ההליכים כפי שנעשה. כאן, המשפט כבר היה, השופט כבר יודע מה קרה עם הראיות שהוגשו. אבל הוא יודע גם ששופט של העליון אמר שיש ראיות שיש הסתברות מסוימת שיגרמו לזיכוי, ולכן עוצמת הראיות הראשונית כרגע נמוכה קצת יותר בעיני השופט המחוזי".
"זה לא אומר שלא תהיה הרשעה, עדיין יש סיכוי סביר להרשעה, אבל מידת הביטחון בהרשעה קצת פחותה בהשוואה למה שהייתה קודם למשפט הראשוני. אבל יכול להיות שהשחרור נובע רק מירידה ברמת המסוכנות כי צריך ששני התנאים יתגבשו באופן מצטבר, לא מספיקות המסוכנות וקיומן של ראיות טובות בנפרד", הסביר.
בהמשך, התייחס מודריק לרמת המסוכנות של זדורוב ואמר כי "העניין הוא שהאדם היה כבר 15 שנה במאסר או במעצר, זה לא מופרך בעיניי לומר שאחרי זמן כזה של כליאה רמת המסוכנות או ההסתברות שיעשה שוב מעשה שפל שכזה היא קטנה הרבה יותר. לפעמים גם מי שנשלח לעונש של מאסר עולם משוחרר אחרי 15-20 שנה, לא כי המסוכנות נעלמה לחלוטין אלא כי ירדה לרמות מאוד נמוכות".
התרעות פיקוד העורף