ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, בראשה עומדת נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור לצד ראש עיריית בני ברק לשעבר הרב מדרכי קרליץ והאלוף במילואים שלמה ינאי, התכנסה היום (שני) בגן הטכנולוגי במלחה, ירושלים ליום העדויות השני.
במהלך הדיון מסר את עדותו רב המקומות הקדושים ויו"ר "ועדת החמישה" שמואל רבינוביץ. בהמשך ימסור עדות ניצב בדימוס אלון אסור, לשעבר סגן המפכ"ל ומפקד המחוז הצפוני במשטרה.
בפתח דבריו אמר הרב רבינוביץ: "אני מברך על הבדיקה של כל האתר הזה, חבל שזה בנסיבות כאלו מצערות. האתר הזה רווי יצרים, קשרים, אנשים בעלי אינטרסים. גם אני חלק ממשפחת השכול, איבדתי אחיין באירוע הזה. טרגדיה נוראה. הלב כואב. וחבל שהגענו לשם כדי לבדוק את מה שקורה במקום הזה".
"מירון לא שייך לאף חוג, הוא שייך לכל עם ישראל. יש חוגים שמנסים לנכס את המקום הזה לעצמם וצריך להתנהל לפי רוחם, עשיתי הכל כדי למנוע זאת, שילמתי על זה מחיר כבד. לא קל להתנהל במקום הזה. הקמת ועדת החמישה - הייתה מהלך נבון כדי לתקן קצת ממה שהיה".
הרב סיפר על הניסיונות שעשה לאחר שנכנס לתפקיד ראש ועדת חמישה ב-2008 לשפר את האתר, ועל הקשיים שנתקל בהם. "היו הפגנות על יד הבית שלי, אלפי מודעות מידי יום שישי, אני נאלץ להיות מאובטח 24 שעות. דברים שלא ידעתי. עמדתי נדהם. לשם נכנסתי. התחלנו לעבוד".
"המצב שם היה נורא. אין תשתיות. בניה בלתי חוקית, כבלי חשמל בכל מקום. כל מרצפת שניסינו להזיז הייתה מלחמה של ממש. אבל החלטתי שאסור להיכנע, המקום מסוכן מאוד וצריך לעבור שינוי וכניעה ללחצים מהסוג הזה זה עוון. נכנסת, צריך לשלם את המחיר", אמר. הוא סיפר כי "במשך שלוש שנים נערך שם שינוי בצורה בלתי רגילה. מה שיש היום זה זהב לעומת מה שהיה אז, לפני 2008. לא תאמינו לתמונות. הפקרות מוחלטת, סכנה, כל ילד יכול היה לגעת בחוט חשמל ולהתחשמל".
הוא טען כי ועדת החמשה לא הייתה מעורבת באירוע ל"ג בעומר. לדבריו, הוועדה לא הוזמנה לשום ישיבת היערכות במשך כל השנים לאירועי ל"ג בעומר. "זה היה דבר מובן מאליו. בשנת 2008 עם המינוי של הוועדה, הייתה הסכמה עם משרד המשפטים, שאיננה יכולה ואין לה סמכות לטפל באירועי ל"ג בעומר. אין לה את הכישורים לנהל אירוע בסדר גודל כזה. הממשלה קיבלה החלטה שמי שאחראי על האירוע זה המרכז הארצי ומשטרת ישראל".
ראש הוועדה נאור שאלה: "מעבר דב והמדרגות כפי שאמרת הם בשטח שבניהול ועדת החמשה. אם יש בעיה עם המעבר, לא תפקידכם לטפל?". הרב רבינוביץ ענה: "לא ידענו שיש בעיה. יועצי הבטיחות שלנו - אף אחד לא העיר. אף אחד לא בא ואמר שיש בעיה עם גשר דב". כשנאור תהתה אם רבינוביץ ביקר במעבר המדובר, אמר הרב "אני מגיע מאובטח לאתר כי מתנכלים לי, לכן אני לא מגיע הרבה. אני בא להתפלל ויוצא".
רבינוביץ סיפר: "פניתי הרבה מאוד פעמים למשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ שיש חפירה גדולה מאוד מתחת למתחם הכנסת אורחים שעלולה להיות סכנה אם יעמדו שם הרבה אנשים ולא קיבלתי מענה. נאלצתי להביא יועץ בטיחות מיוחד על חשבוני מכספי תרומות". הוא ציין: "אפילו נקודת המשטרה במירון נמצאת במבנה בלתי חוקי".
"הוועדה לדוגמא התנגדה לאורך השנים להדלקה בתולדות אהרן, אולי גם משיקולים פוליטיים, כולל השנה שהלכו למנכ"ל משרד הדתות. הטענה הייתה שאם חס וחלילה יש אירוע בתוך המבנה - אין לאנשים לאן לברוח. אמרו להם שילכו לשטח של בויאן, תולדות אהרן סרבו".
הרב סיפר כי היה באתר בליל האסון: "הייתי, עזבתי לפני האסון. בדרך כלל מגיע קצת מוקדם, המשטרה לא נתנה לי לעלות, עליתי ממש ברגע האחרון, אני מגיע מאובטח, הגעתי ברגע האחרון להדלקה של בויאן. עזבתי בסביבות 23:00, במהלך הנסיעה שמעתי על האסון".
כשנשאל מה הוא חושב שאפשר לעשות כדי להתמודד עם הלחץ של ההמונים בל"ג בעומר אמר הרב רבינוביץ: "צריך לשקול בכלל או להזיז את ההדלקות או לבטל, חוץ מהדלקה אחת של בויאן, זה המסורת".
לקראת סיום עדותו, חבר הוועדה האלוף ינאי הטיח ברבינוביץ: "13 שנה לא עשית כלום. אתה מנהל המקום ובניתם מדרגות חדשות. לא בדקתם את עניין הבטיחות?". רבינוביץ ענה: "אני לא איש מקצוע והבאנו אנשי מקצוע שלא אמרו שיש בעיה בגשר דב. אני אמרתי באופן כללי שהמקום נראה כמו עולם שלישי וביקשתי לתכנן את כל המתחם מחדש. התחלנו בתכנית לשיפוץ האזור כולו".
ינאי הוסיף והקשה: "אתה אומר שאנשים עושים שם ככל העולה על רוחם. עושים זאת בביתך שלך, פעם שניה ושלישית אתה שם 13 שנה. לא חשבת שצריך להפסיק זאת? אתה מנהל כה טוב את הכותל, היה צריך לנהל כך גם את מתחם הקבר".
רבינוביץ: "חשבתי שזה לא יתכן עשרה מנהלים לקבר. כשראנו אירועים שלא הסכמנו להם פנינו למשטרה. אי אפשר להשוות את קבר הרשבי לכותל. הכותל הוא מקום מסודר וראוי ואין ספק שאף אחד לא היה חושב אפילו, לא הייתי צריך שנתיים לפנות אלא תוך יום. אנשים התנחלו בקבר לאורך שנים וצברו בעלות וכוח".
ינאי: "אי אפשר פה אני יודע ופה אני מרים ידיים. אם אתה חושב שאתה לא יכול היית מחזיר את המנדט. אתה מכיר את המציאות המורכבת במקומות הקדושים. 13 שנים אתה משלים עם דבר שהוא כל כך עקום תחת אחריותך?".
רבינוביץ: "יש החלטת ממשלה שאני לא מנהל המקום. משרד המשפטים אמר לי אתה לא אחראי למקום. אם המדינה הייתה אומרת לי שאני אחראי על לג בעומר הייתי מגיש התפטרות".
ינאי: "אני לא מדבר על ל"ג בעומר, אני מדבר על כל יתר הפעילות ביתר השנה. אירועים בחלקה שאתה אחראי לה, אצלך, ואתה אומר שאתה לא שלם איתם, ושנה אחרי שנה אתה נותן לזה לקרות?".
רבינוביץ ענה: "הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לפנות למשטרה".
ינאי סיכם: "אני חושב שהייתם צריכים להתערב, זה שלא התערבתם זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים כרגע, הדבר קרה בגלל שיותר מדי גופים לא התערבו".
כזכור, אתמול שמעה הוועדה, בראשה עומדת נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור לצד ראש עיריית בני ברק לשעבר הרב מדרכי קרליץ והאלוף במילואים שלמה ינאי, את עדותו של מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב שמעון לביא, שסיפר על ההיערכות לאירוע בצל הסגרים ואיומי הקורונה, לצד לחצים פוליטיים שהופעלו עליו לדבריו סביב קיום האירוע.
"חודש לפני האירוע לא ידענו מה עומד לקרות – ב-23 במרץ התקיימו הבחירות וקיווינו לקבל תשובות אחריהן, כי לאירוע מירון חייבים להיערך הרבה זמן מראש. באותה התקופה היתה ירידה משמעותית בתחלואה, אז הבנתי שהציבור החרדי כמהה להגיע להר – במיוחד לאחר שלא יכלו להגיע לשם ב-2020", אמר בראשית דבריו.
לביא הוסיף כי "הופעלו לחצים פוליטיים להגדלת ההדלקות. אחרי הבחירות התחיל חודש הרמדאן והתקיימו תפילות בהר הבית, וגם בתחילת אפריל לא היו תשובות. פניתי לכל העולם – בעיקר למפקדים שלי ולשר (לביטחון פנים) – וביקשתי לקבל מענה לעניין מירון, בהקשר של תקנות הבריאות".
"ב-11 באפריל, כשבועיים וחצי לפני האירוע, שוחחתי עם השר דאז אמיר אוחנה, שסיפר לי כי נפגש עם ח"כים ושרים מהמגזר החרדי והוא מתכוון לפעול לכך שהאירוע במירון יהיה פתוח ויתקיים כרגיל. הדבר הופיע גם באמצעי התקשורת. עידכנתי את המפכ"ל בנושא, וההבנה שלי היתה חד משמעית – בהיעדר קבלת החלטה ברמה הלאומית, אם לא יחלו הכנות מיידיות בהקשר לתשתיות האירוע – כנראה שמירון יתנפץ עלי ב-29 לחודש בלי שאהיה מוכן. רק ביום שלפני האירוע התברר לי שלא יהיו הגבלות קורונה".