"אנחנו שומעים אתמול על רצח ורואים את התמונה שאי אפשר להישאר אדישים אל מול הילדה המדהימה שפשוט איבדה את החיים שלה", אמר הלמן בפתח הראיון. "אנחנו מבינים שיש הרבה חושך ואז מתגלים כל הפרטים".
לדבריו, "מדובר במוסד שנמצא או בבעלות המדינה או בפיקוחה. אנחנו יודעים שיש מטפל מבוגר שמקיים קשר עם ילדה, עם בחורה בת 17 שהיא כנראה בעלת מוגבלות נפשית אחרת לא הייתה במוסד פסיכיאטרי. הוא ניצל את החולשה שלה כנראה, כך אני מעריך".
"סבתא שלה, האישה המדהימה הזאת, הגנה עליה ושמרה עליה וכולנו נכשלנו כי בסוף בית המשפט הוציא צו הרחקה", אמר הלמן. "בית המשפט ידע מזה, וגם סבתה של הנערה. כל המערכות ידעו. איך יכול להיות שגוף שאנחנו שולחים את ילדינו שישמרו עליהם, מנצל אותם ואחר כך רוצח אותם והכל תחת מטריה של מדינה? אני רוצה להגיד, בסוף כל העניין הזה זה החצר האחורית של מדינת ישראל, כל עולם בריאות הנפש".
לסיום הדגיש כי "הילדים האלה הם שלנו, אנחנו לא יכולים שמאחורי קירות וגדרות יקרו דברים כאלה. אני איבדתי דוד במחלקה סגורה ב'אברבנאל' שאני זוכר שאבי אמר שהיה צריך לבצע נתיחה לאחר המוות כי הוא בטוח שהיכו אותו ואני שכנעתי אותו שלא".