שתי חוות דעת אלו עוסקות בשתיים מהסוגיות המשמעותיות ביותר במשפט: סוגיית זליגת דם מגופת שעות לאחר מות אדם נמצאת בלב ההחלטה לקיים משפט חוזר. על פי חוות דעת שהציג עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, בפני בית המשפט העליון, עקבת הנעל בדם שייכת למעשה לרוצח או לאדם אחר הקשור לרצח, שאינו זדורוב. לשיטתו, לא יכול להיות שהיא שייכת ל"מחלץ אלמוני" שהגיע שעות לאחר הרצח, כיוון שבסיס ההנחה הוא שדם לא יכול לזלוג מן הגופה לאחר זמן כה רב.
חוות דעתו של דיאז תסתור תרחיש זה, והוא יעיד כי בהחלט אפשרי שמדובר היה בעקבת נעל של "מחלץ אלמוני" מקרב האנשים שהגיעו לזירה אחרי גילוי הגופה. לדיאז ניסיון רב ולפי הפרסומים הוא ביצע יותר מ-8,500 נתיחות גופות במהלך הקריירה שלו והעיד מאות פעמים בבתי המשפט.
סוגיית הסכין המשוננת מיקדה גם היא תשומת לב רבה במהלך פרשת הרצח: בעוד התביעה טענה וטוענת כי זדורוב רצח את ראדה בעזרת סכין החיתוך ששימשה אותו בעבודתו, הרי שההגנה טוענת כי מדובר היה בסכין משוננת. סוגיה זו אף הביאה בשנת 2013 את העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בנצרת כדי שידון בכך.
הטענה לרצח באמצעות סכין משוננת עלתה לראשונה אחרי הרשעתו של זדורוב על ידי הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן-רזניק - אך הטענה לא עלתה במשפט הראשון על ידי עד ההגנה, הפתולוג ד"ר חן קוגל, שמאז כבר מונה לעמוד בראש המכון לרפואה משפטית. בית המשפט המחוזי בנצרת העדיף אז את חוות הדעת של הפתולוג ד"ר קונסטנטין זייצב על פני חוות דעתה של פורמן-רזניק, והותיר את ההרשעה על כנה.
הלוי מצידו, בעת שחקר אתמול את אזולאי, ביקש לקעקע את גרסת "המחלץ האלמוני" שהטביע את כתמי הדם הלא מזוהים בזירת הרצח. הוא ביקש להראות כי זירת הרצח נסגרה בשלב מוקדם אחרי שהגופה נמצאה, ולא היה מי מקרב האנשים שהגיעו לזירת הרצח שהטביע את אותם כתמים אחרי שנמצאה הגופה. כמו כן, התמקד הלוי בטענות התביעה כי זדורוב ידע פרטים מוכמנים וביקש להראות כי אזולאי וחוקריו הם שגרמו לזדורוב במהלך חקירותיו ללמוד את אותם פרטים.
התרעות פיקוד העורף