כנס הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה נערך היום (חמישי) בצל החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, לצד הצורך הבוער במינוי יועץ משפטי לממשלה שיחליף את מנדלבליט וכן היוזמה לפצל את תפקיד היועמ"ש. בין הדוברים היו סער עצמו, נשיא המדינה ובכירים במערכת המשפט בעבר ובהווה. 

סער התייחס בדבריו לסיכויי ההצלחה של חוק יסוד: החקיקה: "אנחנו מקיימים דיונים, ונגיע לדבר שיש בו חשיבות כשלעצמו – מיפוי אזור ההסכמה והמחלוקת. האם נצליח להשלים? אינני נביא, אבל יש סיכוי גדול יותר שלא נצליח. הפערים הם גדולים, ונדרשת הרבה מאוד נכונות להתפשר מצד מרכיבים עם תפיסות שונות לגבי הסוגיות החוקתיות. אני מקווה שהיא תימצא".

בנוגע לפיצול היועמ"ש, הוא ציין כי "הנושא לא ירד מהפרק, פשוט לפנינו בחירה של היועמ"ש שעתיד לסיים את כהונתו בסוף ינואר. תוך מספר ימים תושלם הקמת ועדת האיתור - ואיזה מודל ייבחר ויובא לאחר מכן לממשלה, ובסופו של דבר ידרוש גם חקיקת כנסת - מדובר פה בתהליך, שאעשה לאחר בחירת היועמ"ש החדש ויחד איתו".

על תזכיר החוק שיזם המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, אמר: "הממשלה הזאת לא קמה סתם. המצב היה עד כדי כך חמור שמרצ, תקווה חדשה וימינה יכולות לשבת יחד, ואם היא לא תשנה לטובה חלק חשוב מההסדרים המשטריים כמו בסוגיה הזאת או בסוגיית הגבלת הכהונה, אז היא לא תבצע את תפקידה המהותי".

לדבריו, בכוונתו בשלב זה "להתמקד בחוק יסוד: זכויות במשפט. אם אצליח להעבירו, לראשונה מזה שלושים שנה זכויות האזרח בחקירה ובמשפט יעלו למעמד של זכויות חוקתיות. האם מישהו יכול לדמיין את ארה"ב בלי הזכות להליך הוגן לדוגמה? לכך חשיבות מכרעת, ולכן אנחנו כבר נמצאים בשלב מאוד מתקדם של גיבוש תזכיר החוק, ובחודש הבא הוא יופץ להערות הציבור. שוחחתי עם מספר אנשים רלוונטיים לקידום החוק בממשלה, ואני מאמין שיש סיכוי טוב להעביר אותו".

בנוגע להוספת סעיף השוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הדגיש כי הצעת החוק שהגיש בעבר עם ח"כ צבי האוזר מתמקדת בשוויון זכויות הפרט. כלומר, מדינת העם היהודי המקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה. "יחד עם זאת, יש פער מסוים בעניין הזה מבחינת סיעת ימינה, ואולי גם סיעות אחרות שהיו רוצות ללכת לכיוונים אחרים - למשל תיקון חוק הלאום. אבל אנחנו עומדים מאחורי ההצעה שלנו", ציין.

לסיכום, אמר שר המשפטים כי "יש דה לגיטימציה לממשלה שנבחרה ומכהנת מכוח אמון הכנסת, דה לגיטימציה לכנסת לחוקק כשמדובר בחוק שלא נראה למישהו, ודה לגיטימציה לרשויות אכיפת החוק אם הן פועלות נגד מישהו. כל הרשויות צריכות לדעת להתמודד עם ביקורת כשהיא מנומקת, אבל אני מדבר על קמפיינים פרועים. וכאשר מי שעושה אותם אוחז גם במוסדות השלטון, זה כבר דבר מאוד מסוכן. התרחקנו מהדבר הזה מרחק מסוים, אבל איננו יודעים מה צופן העתיד, ולכן אני אומר שעשינו את הצעד הראשון, אבל עדיין לא יצאנו לחלוטין מהמשבר".

הנשיא הרצוג (צילום: צילום מסך)הנשיא הרצוג (צילום: צילום מסך)

הנשיא הרצוג: "מזמין את הרשויות לערוך שיח בבית הנשיא"

בהמשך, נשא דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג, שאמר: "הגיע הזמן לשיח בין הרשויות, ואני מוכן שבית הנשיא יהיה הקטליזטור לכך". לדבריו, "שיח כזה ימפה את הפערים ואת מערכת יחסי הכוחות, כי כל אחת מהרשויות חושבת שהיא הנחלשת במצב הנוכחי, למרות שלא תמיד זה נכון".

"יש היום בקרב המערכת הפוליטית והגורמים שמלווים אותה תחושה של היחלשות הכנסת, שאולי נובעת גם מהוויכוחים הפוליטיים בתוכה. טוב ונכון שהמערכת תחזור לפעילות מלאה ויהיה שיח בין קואליציה לאופוזיציה. אבל גם הממשלה טוענת שקושרים את ידיה, ובקרב שופטי בית המשפט יש תסכול עמוק מהטענות כלפיהם".

"אני מציע את בית הנשיא כדי לכנס את הרשויות ואת ראשיהן, לדבר בצורה פתוחה, לנתח את זה מלמעלה ולחשוב קדימה, ולהגיע לפתרונות שלא חשבנו עליהם קודם".

הנשיא התייחס גם לצורך לעגן ולייצב את חוקי היסוד של מדינת ישראל, שכיום אינם נהנים מהגנה חוקתית מיוחדת, ולכן עוברים שינויים שוב ושוב: "תמיד האמנתי שישראל צריכה חוקה, ייתכן שזאת הייתה טעות היסטורית שזה לא קרה עם קום המדינה. אני מברך על יוזמת שר המשפטים בנוגע לחוק יסוד זכויות במשפט, כי זאת מדרגה נוספת לעיגון זכויות הפרט במדינת ישראל, ומהלך חיוני ביחסים בין מערכות השלטון והאזרח. עכשיו אנחנו מגיעים ליכולת להשלים את הסט הזה של חוקי היסוד, ולראות איך אפשר לעגן אותו, כי באמת הוא חשוף".

היועמ"ש לשעבר נגד החוק של סער ופיצול תפקיד היועץ

בין הדוברים היה שופט ביהמ"ש העליון בדימוס והיועמ"ש לשעבר, מני מזוז, שהתייחס לסוגייה המשפטית החשובה ביותר לדבריו על סדר היום המשפטי: "קידום והשלמת חוק יסוד החקיקה הם אולי הפרויקט המשפטי החשוב ביותר מזה שנים. זה קריטי כדי להגדיר את יחסי הגומלין בין המערכת המשפטית לציבורית פוליטית, אבל הרצון להגיע למודל אופטימלי בעניין הזה הוא מנותק מהמציאות. כדי לצנן את העימותים ולהסדיר את מערכת היחסים שווה גם לשלם מחיר – ואני לא חושב שפסקת התגברות היא רעיון מופרך.

"למרות שהוא לא מקובל בעולם הרחב, במציאות הישראלית של חוקה חלקית מקרטעת שהתקבלה בתהליך חריג, זה פתרון לא גרוע לתקופת ביניים, עד שהחוקה מושלמת ומתייצבת. זה ידרוש רוב של ח"כים שיבטא שזה לא מהלך חקיקתי רגיל, אבל אני גם לא בטוח שהיד של הכנסת תהיה קלה בלחוקק חוקים כאלה. חוק יסוד החקיקה שיסדיר בדיוק מתי מתערבים ובאיזה רוב, יפיג חלק גדול מהמתח".

מזוז התייחס גם לטענות לפיהן יש לפצל את תפקיד היועמ"ש לממשלה, להן הוא מתנגד בהחלט: "הפיצול יגרום נזקים כמעט בכל מישור. הדבר הראשון ואולי הכי חשוב, הוא שזה יוביל באופן ודאי ומיידי לפוליטיזציה של התפקיד. מאז קום המדינה תפקיד היועמ"ש בנוי על העיקרון שהוא איש מקצוע א-פוליטי ובלתי תלוי, מה שנגזר ישירות מכך שהוא עומד בראש התביעה הפלילית.

"ועדת אגרנט מ-62' קבעה שתפקיד היועמ"ש הוא תפקיד מעין שיפוטי, שאינו מייצג בפעילותו את הממשלה אלא את העם, ולכן ברור שהוא לא יכול להיות מינוי פוליטי. זה המחסום מפני רצון של הממשלה מזה שנים למנות יועץ פוליטי "בראש שלנו". פיצול התפקיד יפיל את המחסום, ואז ברור לחלוטין שהיועמ"ש יהפוך למינוי פוליטי, וההכרעות וחוות הדעת שלו יהיו כמעט חסרות ערך. יהיה לנו ראש תביעה, שעדיין לא ברור איך נשמור על עצמאותו, שיהפוך לחזית שתוקפים, שהיום יותר מוגנת, ולא נרוויח מזה שום דבר".

"גם הממשלה לא תרוויח מכך כלום, כי זה יפגע בעבודה השוטפת שלה. היום כשהממשלה רוצה לקדם נושא החלטה בממשלה או בוועדת שרים היא יודעת בוודאות כמעט מלאה שאם היועמ"ש סמך את ידו על ההחלטה ואמר שאין בעיה משפטית, ההסתברות שההחלטה תימנע בעתיד על ידי בית משפט מאוד קטנה. לעומת זאת, אם יהיה יועמ"ש פוליטי, הממשלה תקבל החלטות ואחר כך תיתקע חודשים בבתי משפט".

הוא הוסיף: "גם בהיבט האכיפה, אכיפה אפקטיבית היא תמיד יותר מאשר רק אכיפה פלילית. בתקופתי, בסיום כל חקירה של אנשי ציבור דרשתי מצוות החקירה ומצוות הפרקליטות שליווה אותה להכין מסמך תובנות בשאלה מהם הכשלים המערכתיים שאפשרו את האירוע – ודאגתי לתקן אותם מיד. ההוראה לתקן הייתה בכובע של היועץ המשפטי, כי כראש תביעה אין סמכויות כאלו",. 

כשופט העליון לשעבר, העלה מזוז רעיון מעניין בנוגע לסוגיית הפסקת כהונתו של ראש ממשלה נבחר ומכהן: "החלטה של דרג מקצועי שהוא חלק מהרשות המבצעת, בעיקר בעניין הפסקת כהונה, בהחלט מעוררת קושי. אני מאמין שבמציאות של היום הפיתרון הנכון והמאוזן ביותר הוא להחיות את המוסד של חבר המושבעים שהיה קיים בישראל עד 58 וכונה חקירה מוקדמת.

"לפי החוק אז, בתיקי עבירות פשע חמור היועמ"ש יכול היה לפנות לביהמ"ש ולבקש חקירה מוקדמת – הליך שבו מקיימים את השימוע המוכר היום, לא בפני היועמ"ש אלא בפני ביהמ"ש בהרכב מיוחד אד הוק, רק לנושא הזה, אולי אפילו בראשות שופט של ביהמ"ש העליון. בפניהם התביעה מציגה את התיק שלה לפני שכתב האישום מוגש, הנאשם מציג את טענותיו נגד כתב האישום, וביהמ"ש מחליט אם יש בסיס להגשת כתב אישום.

"במצב כזה לכאורה כולם אמורים ליהנות: הנאשם לא צריך לטעון שהתביעה רודפת אותו. את התביעה אף אחד לא יאשים – אם יקבלו את עמדתה אז לא היא זו שהפילה ראש ממשלה אלא הכרעה שיפוטית, וגם מבחינת הציבור זה יגביר את אמונו בהחלטה, עד גבול מסוים כמובן".

לבסוף, התייחס מזוז לסוגיית הירידה המשמעותית באמון בבית המשפט, והדגיש כי זה מחייב את ביהמ"ש לנקוט בזהירות בנושאים הנבחרים לדיון: "תפיסת העולם שלי ליברלית, אבל אני אף פעם לא הייתי חסיד של אקטיביזם שיפוטי משמעותי. יש נושאים שבית המשפט צריך לשאול את עצמו פעמיים אם נכון שיתערב בהם. הפסקת כהונה של ראש הממשלה היא דוגמה טובה לכך".