כמעט ארבע שנים חלפו מאז אותו יום, בפברואר 2018, שבו ענת ואשר וקנין וחברה נוספת נעצרו לאחר שתועדו במצלמות האבטחה גונבים מוצרים מרשתות שיווק. הם כונו בתקשורת "כנופיית הסימילאק" בשל הסימילאק הרב שנמצא ברשותם כשנתפסו. "זה היה שבוע שלא אשכח", נזכרת ענת. לאחר מעצרם הועמדו לדין ועברו הליך של שיקום בקהילה במקום ריצוי מאסר בכלא.
"כשהשתחררנו, חברה של המשפחה שהתחילה בית משפט קהילתי בעצמה, סיפרה לנו על ההליך הזה", מספרת ענת. "שאלתי את עורך הדין, בחנו אותנו והתקבלנו".
במסגרת הליך השיקום בבית המשפט הקהילתי, אשר וענת יצאו ללימודים וקיבלו סיוע כלכלי. בתום תהליך של כשנה וחצי, היו אמורים להתחיל את חייהם החדשים, אלא שאז פרצה המגיפה. "איך שסיימנו את הלימודים ורצינו לשווק את עצמנו לחיים החדשים, נכנסה הקורונה", מספר אשר. "גם בזה עזרו לנו בבית המשפט הקהילתי", מוסיפה ענת.
"הצוות מבית המשפט הקהילתי חזר לתמונה, לקחו אותנו לשיחות", מספר אשר. "למשל, מדי פעם הקצינת מבחן מרימה לי טלפון לשאול אם חסר משהו, אם אני מתקשה במשהו, אם צריך עזרה, פתאום יש עוד מקום שעוטף, וזה לא היה לי - לא בבית כשגדלתי ולא בחוץ".
כיום אשר עובד בתחום המזגנים, וענת, שילדה לפני כשלושה חודשים את ילדם השביעי, שבה לעבודה בתחום הקוסמטיקה. השניים מציגים בסדרה סיפור על הצלחה ושינוי, שלא כל הדמויות מצליחות לעבור. כשהם נשאלים מדוע התהליך הצליח במקרה שלהם, ענת עונה: "היינו ביחד וזה היה הכוח".
"ביום הראשון שהתחלתי ללמוד הרגשתי כאילו אני נמצא במדינה זרה, אני לא ידעתי מה זה לשבת וללמוד", מספר אשר. "אמרתי לענת שאני מרגיש שאני נמצא במקום זר ואני לא מבין את השפה שלהם, והיא עודדה אותי. כשהיו לי בעיות, או כשהתמודדתי עם קושי, היה לי את ענת שתגיד לי שאני מסוגל ליותר, היה לי את הכתף שלה לבכות עליה".
בניגוד לאשר, ענת הגיעה לתחנת המשטרה באותו היום ללא עבר פלילי. היא נולדה למשפחה נורמטיבית, לאב שעבד במשך 37 שנים בשירות בתי הסוהר. "זאת הייתה הפדיחה הכפולה", היא מספרת. "כשהגעתי לכלא, היו סוהרים שפשוט זיהו אותי, אמרו לי: 'את לא הבת של זה?'. אבל דווקא בשבוע הזה למדתי הרבה".
מאחורי פרויקט בתי המשפט הקהילתיים עומדים ג'וינט אשלים, משרד המשפטים ומשרד הרווחה.