גזר דינו של אריה שיף, שירה למוות במוחמד אלאטרש לאחר שניסה לפרוץ לרכבו, ניתן היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והוא נידון לתשעה חודשי עבודות שירות. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל עונש בן ארבע עד שש שנות מאסר על שיף, שהורשע בהמתה בקלות דעת של אלאטרש, שפרץ לרכב סמוך לביתו בערד בנובמבר 2020, אך בית המשפט בחר בעונש מקש. לאחר מתן גזר הדין אמר שיף: "שמח שזה נגמר, עצוב על הטרגדיה".

"הנאשם נגרר לאירוע שלא יזם ולא תכנן, דבר שנעשה דווקא על ידי המנוח ושותפיו; הנאשם עמד לבדו, בשעת לילה מאוחרת, מול המנוח ושותפיו – כולם רעולי פנים, שדי בחזותם כדי להטיל אימה ופחד; המנוח ושותפיו נתפסו "על חם" על ידי הנאשם כשהם מבצעים עבירה פלילית שכוונה כלפי רכושו, והחשש שמא יפגעו בו וברעייתו, כדי שיתאפשר להם לממש כוונתם לגנוב את רכבו - היה סביר; ומעל לכל, כל האירוע נמשך שניות מעטות, כאשר בדיעבד ניתן לנתח כל צעד או כל תנועת יד שעשה הנאשם, אך לא הרי מי שנתון בנסיבות של תחושת סכנה ומצוקה, כהרי מי שבוחן דברים בחכמה שלאחר המעשה, באווירה השקטה יחסית של אולם בית המשפט", כתבה השופטת רויטל יפה-כץ בגזר הדין.

אריה שיף (צילום: פלאש 90)אריה שיף (צילום: פלאש 90)

"אכן, הנאשם ירה לכיוונו של המנוח, אך הוא עשה כן מהחלון שבצד השני של הרכב (וזאת בשונה מאותו שחר מזרחי המוזכר לעיל, אשר ירה בנהג הרכב הבורח מהחלון שצמוד לנהג ולאחר שניפץ את השמשה), כאשר הרכב התחיל להתדרדר לפני הירי (סעיף 8 לכתב האישום), ועלתה השאלה, שמא היה בכך כדי להשפיע על הפגיעה. הירי לא נעשה על מנת לפגוע במנוח; בוודאי שלא נעשה על מנת לגרום למותו", הוסיפה.

עוד כתבה השופטת: "לטעמי, ומבלי להקל ראש בתוצאה הקשה של מעשי הנאשם, הקרבה לסייג ונסיבותיו האישיות המיוחדות והחריגות של הנאשם, האיש הערכי, ששנים תרם למדינה כמעט בכל דרך אפשרית, ששכל בן, ואשר נקלע לאירוע שלא מרצונו, מחייבים הקלה של ממש בעונשו וזאת בדמות ענישה אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות. אכן, ענישה זו חריגה בעבירות של המתה בכלל ובעבירות של המתה בקלות דעת בפרט; אולם המקרה שבפנינו הוא חריג וייחודי, והקרבה לסייג יש בה כדי להפחית מן האשם המוסרי שבמעשה".

ח"כ איתמר בן גביר נכח באולם ואמר: "אריה שיף היה צריך לקבל צל"ש ולא לעמוד לדין, בטח שלא לקבל עונש מאסר בעבודות שירות. פסק הדין מעביר מסר לתושבי הדרום שלא יעזו להגן על עצמם, אחרת ימצאו עצמם בהליך פלילי ובמאסר, וגם הפער העצום בין העונש שנפסק לעונש המאסר הממושך שביקשה הפרקליטות מלמד על היחס הגזעני של הפרקליטות כלפי יהודים שנאלצים להגן על עצמם".

מנגד, ח"כ מוסי רז (מרצ) ביקר את גזר הדין: גזר הדין שניתן לאריה שיף הוא בושה. חשוב שכולם ירגישו בטוחים בביתם, אבל בשום פנים ואופן אסור לנו לאפשר נורמה שבה אזרחים מרשים לעצמם לקחת לידיהם את חייהם של אחרים. קשה להשתחרר מהתחושה שאם היה ערבי היה מקבל עונש חמור הרבה יותר".

מתנועת 'אם תרצו' אשר ליוותה את  משפחת שיף במאבק הציבורי נמסר בתגובה: ''לאחר חודשים ארוכים של מאבק ציבורי שמחים שהלחץ הציבורי הצליח. לכתחילה לא היה צורך בכלל להרשיע את אריה, לפחות השופטת מבינה היטב שכעת יש להעביר מסר מאוד ברור שמאפשר לאזרח להגן על עצמו מול עבריינים. את הביטחון לנגב ייקח עוד זמן רב להחזיר, אבל לפחות את החיים שלו אריה שיף מקבל היום בחזרה''.

סגן ראש עיריית באר שבע, הרב שמעון טובול, הגיע לבית המשפט כדי להפגין תמיכה בשיף ואמר: "באתי להזדהות עם אריה שיף כדי להגיד לו שזה הכאב של עם ישראל,  של מדינת ישראל ושל הדרום כולו. הזוי שאדם שמגן על הבית שלו ועל רכושו במקום לקבל צל״ש הוא נשפט. בעיני רוב הציבור הישראלי אריה שיף זכאי".

עו"ד יוסף אקרמן  מנהל המחלקה המשפטית בארגון "עד כאן" הגיב לפסק הדין: "יש לברך את בית המשפט על ההחלטה שלא להכניס לכלא את מי שביקש להגן על עצמו ועל רכושו. העובדה כי אזרחים נתקלים בסיטואציות בהן הם אינם מרגישים מוגנים היא תעודת עניות למשטרת ישראל. אדם בן 70 לא צריך להתמודד עם פורעים רעולי פנים באמצע הלילה. המקרה המצער של אריה שיף מהווה תמרור אזהרה ועדות לאי המשילות הכללית בכלל רחבי ישראל ובפרט באזור הדרום. יחד עם זאת, תשלום קנס על ידי שיף למשפחתו של מי שבא לפגוע בו וברכושו הינה לעג לרש".

התמיכה באריה שיף מחוץ לבית המשפט (צילום: ראשי הפורום לקידום הנגב)התמיכה באריה שיף מחוץ לבית המשפט (צילום: ראשי הפורום לקידום הנגב)

כזכור, שיף הורשע ביולי האחרון בסעיף האישום כאמור, לאחר שלפי טענתו אלאטראש ניסה לפרוץ לרכבו, והודה במיוחס לו לאחר הליך גישור.

על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין יריב צרי וציון קינן, בחצות הליל שבין 28.11.2020 ל-29.11.2020, הגיעו שלושה אנשים ברכבם לקרבת ביתו של שיף בערד על מנת לפרוץ ולגנוב את רכבו. בין הפורצים היה גם מחמד אלאטראש, שהיה רעול פנים. המנוח שבר את חלון הנהג של הרכב באמצעות מפתח צינורות והתפרץ לרכב על מנת לגנבו. פורץ נוסף הצטרף ועמד לצידו של המנוח מחוץ לרכב.

מכתב האישום עלה, כי שיף, מתנדב בעברו במשטרת ישראל במשך שנים רבות, החזיק אקדח ברישיון בקוטר 9 מ"מ חצי אוטומטי מסוג טאורוס. בליל האירוע, בסמוך לחצות, הוא שהה עם אישתו בקרוואן אשר חנה מאחורי הרכב, אך היה מנותק ממנו. מספר שניות לאחר הגעתם של הפורצים למקום, בשל הרעש שהקימו הפורצים, העירה אשתו של שיף את בעלה משנתו, הוא הציץ מחלון הקרוואן, שמע את רעשי הפריצה לרכב וראה את רכבם של הפורצים עומד בסמוך לרכב.

שיף נטל את הנשק, אשר היה באותה העת מתחת לכרית במיטתו, יצא מהקרוואן, צעד על המדרכה כ-7 מטרים, והתקרב אל הרכב תוך כדי שהוא צועק מספר פעמים "עצור". כמו כן, הוא הגיע בסמוך לדלת הנוסע הקדמית, הסתכל לתוך הרכב, כאשר אור תקרת הרכב דולק, וראה כי בתוך הרכב יושב המנוח בכיסא הנהג. בין הרכב ובין רכב הפורצים עמד פורץ נוסף.

מהמסמך עלה כי שיף צעד שני צעדים לאחור, כשהוא במרחק של כשלושה מטרים מהמנוח, הניף את נשקו תוך כדי דריכה והכנסת כדור לבית הבליעה ופתח את נצרת האקדח. במקביל, סגר המנוח את דלת הנהג והרכב התחיל בדרדור קדימה בכביש מבלי שהוא מונע. בשלב זה צעד הנאשם צעד לפנים, הרים את ידו הימנית אשר אחזה בנשק וירה  כדור אחד לעבר הרכב לאזור בו ישב המנוח. הקליע חדר דרך חלקה העליון של שמשת חלון הדלת הקדמית ימנית של הרכב, ופגע בצדו הימני של מצחו של המנוח, ונותר בתוך ראשו.

זירת הירי בערד (צילום: מצלמות אבטחה)זירת הירי בערד (צילום: מצלמות אבטחה)

לאחר מכן, הפורץ השני נכנס לרכב הפורצים שהתחיל בנסיעה, ואילו שיף ירד לכביש מן המדרכה, כיוון את אקדחו אל עבר רכב הפורצים הבורח וירה כדור נוסף לעברו.

שיף התקשר למוקד החירום של המשטרה, דיווח על האירוע וביקש סיוע משטרתי ורפואי, מכיוון שהעריך כי פגע במנוח. הוא המתין במקום עד להגעתם של גורמי הסיוע ושיתף פעולה עם גורמי ההצלה והמשטרה.

בכתב האישום צוין, כי שיף "גרם בקלות דעת למותו של המנוח בכך שירה לעבר הרכב לאזור בו ישב המנוח, כשהוא נוטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה תוך תקווה למנעה".

סיפורו של שיף עורר שיח ציבורי ער סביב נושא הפשיעה והביטחון האישי בדרום, והוא אף זכה לתמיכה ציבורית רחבה.

ח"כ איתמר בן גביר בתגובה לעונש שגזר בית המשפט על אריה שיף: "אריה שיף היה צריך לקבל צל"ש ולא לעמוד לדין, בטח שלא לקבל עונש מאסר בעבודות שירות. פסק הדין מעביר מסר לתושבי הדרום שלא יעזו להגן על עצמם, אחרת ימצאו עצמם בהליך פלילי ובמאסר, וגם הפער העצום בין העונש שנפסק לעונש המאסר הממושך שביקשה הפרקליטות מלמד על היחס הגזעני של הפרקליטות כלפי יהודים שנאלצים להגן על עצמם".