הבירוקרטיה הצה"לית עלתה כסף למשלם המסים: הצבא ישלם הוצאות מקופת המדינה במסגרת הליך משפטי בעקבות עתירה לבג"ץ של מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון). הצעיר פנה לבית המשפט העליון לאחר שקיבל דחיית שירות באיחור ניכר ובמשך זמן רב פנייתו לא טופלה. בנוסף, עם הגשת העתירה הקפיא בג"ץ את גיוסו.
בפסק דין שניתן אתמול, בית המשפט העליון מתח ביקורת על התנהלות הצבא. זאת, כאשר לא פחות מ-170 ימים עמדה פנייתו של המועמד לשירות ביטחון ללא כל התייחסות פורמלית מצד הצבא.
במשך חודשים ארוכים, המלש"ב היה באי ודאות גדולה לאחר שלא קיבל שום התייחסות רשמית לפנייתו. בדיעבד, ובמסגרת ההליך המשפטי, צה"ל טען כי בתאריך 19/8 החליטו להיענות לבקשת העו"ד שנשכר על ידי המשפחה, אבל הם לא טרחו לעדכנו או את המשפחה בשום דרך - מסרון, דוא"ל או שיחת טלפון. תאריך גיוסו היה באותו השבוע ולכן נאלצה משפחתו של המועמד להוציא 15 אלף שקלים במסגרת עתירה בהולה לבג"ץ ולקחת ייעוץ משפטי.
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע בעקבות התנהלות הצבא כי יפסקו 5,000 שקלים הוצאות לטובת המועמד לשירות ביטחון. השופטת ענת ברון נימקה בפסק הדין: "לטענתו בקשתו 'סורבה בעל-פה מספר פעמים ללא הסבר מנומק.. לאחר שפניות של העותר למשיבים בניסיון לדחות את מועד הגיוס לא זכו להתייחסות הולמת לדבריו, ומועד גיוסו לצה"ל נקבע ליום העשרים ותשיעי לאוגוסט, הגיש העותר את העתירה שלפנינו ביום בעשרים לרביעי לאוגוסט ובו ביום ניתן בהחלטתי צו ארעי שהקפיא את הליכי הגיוס של העותר".
"בנוגע לבקשת העותר לפסיקת הוצאות, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובהתחשב מצד אחד בכך שהגשת העתירה אכן הייתה מוצדקת מבחינת העותר, ומצד שני במענה שניתן על ידי המשיבים בעקבות הגשת העתירה ובלא צורך בקיום דיון –המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסכום של 5,000 שקלים", כתבה השופטת ברון.
עו"ד שמואל הורביץ ממשרדו של נדב גדליהו, בא כוח העותר, אמר ל"מעריב" בתגובה לפסק הדין: "אנו מברכים על קבלת העתירה וכואבים את הזלזול וחוסר האנושיות שחייבו את הלקוח להזדקק בכלל לעורך דין, וגרמו לכך שהוציא כספים רבים שאף אחד לא יפצה אותו עליהם. הלוואי ויהיה שינוי בהתנהלות הצבא מול אזרחים, אבל אנחנו מסופקים כל עוד בתי המשפט ימשיכו 'לוותר' להם ולא לגרום להם לשלם דרך כיסם".
"אין שום סיבה שלא יוטלו הוצאות ריאליות על המדינה בעתירות. בנוסף, דחיית השירות של חצי שנה בלבד איננה במקומה, כאשר לכל שאר המבקשים ניתנת שנה על פי הנהלים. מדובר בבחור שאמור להתגייס למסלול שירות מלא של שלוש שנים בגיל 23, וחבל שהצבא כבר כעת פועל בצורה כזו שפוגעת במוטיבציית השירות", מסר עוד הורביץ.
אין זו הפעם הראשונה שנמתחת ביקורת על הצבא בהקשר לטיפול בבקשות לדחיית שירות. רק לפני חודשים אחדים, מתח בית המשפט ביקורת במסגרת פסק דין בג"ץ גראוס יומטוב, שגם בו לא התאפשרה דחיית השירות עבור לימודים, שמטרתם העצמת החייל.
מצה"ל נמסר בתגובה כי "העותר ביקש לדחות את שירותו כתלמיד ישיבה, אך לא התייצב במועד להשלמת הליכים לקביעת כושרו והתאמתו לשירות, אשר מהווים תנאי למתן צו דחיית השירות. על כן לא עמד בתנאים לקבלת דחיית שירות. לאחר שהשלים העותר את ההליכים הנדרשים, הוחלט לבחון את בקשתו לדחיית שירות וזאת טרם הגשת העתירה, אך העתירה הוגשה עוד בטרם נמסר לו כי יכול להתייצב לראיון.
העותר זומן לראיון ולפנים משורת הדין שירותו נדחה. בעקבות זאת, העתירה נמחקה. הסיבות לעיכוב המסוים בזימון העותר יבוררו. צה״ל מטפל באלפים רבים של פניות של מיועדים לשירות, במגוון ערוצים אותם הוא מעמיד לרשותם, תוך השקעת משאבים ניכרת בשירות הניתן לפונים. צה"ל ימשיך לפעול במטרה למסור מענה מהיר ככל האפשר לבקשות המועברות אליו".