במשך חודשים ארוכים, המלש"ב היה באי ודאות גדולה לאחר שלא קיבל שום התייחסות רשמית לפנייתו. בדיעבד, ובמסגרת ההליך המשפטי, צה"ל טען כי בתאריך 19/8 החליטו להיענות לבקשת העו"ד שנשכר על ידי המשפחה, אבל הם לא טרחו לעדכנו או את המשפחה בשום דרך - מסרון, דוא"ל או שיחת טלפון. תאריך גיוסו היה באותו השבוע ולכן נאלצה משפחתו של המועמד להוציא 15 אלף שקלים במסגרת עתירה בהולה לבג"ץ ולקחת ייעוץ משפטי.
"בנוגע לבקשת העותר לפסיקת הוצאות, לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובהתחשב מצד אחד בכך שהגשת העתירה אכן הייתה מוצדקת מבחינת העותר, ומצד שני במענה שניתן על ידי המשיבים בעקבות הגשת העתירה ובלא צורך בקיום דיון –המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסכום של 5,000 שקלים", כתבה השופטת ברון.
"אין שום סיבה שלא יוטלו הוצאות ריאליות על המדינה בעתירות. בנוסף, דחיית השירות של חצי שנה בלבד איננה במקומה, כאשר לכל שאר המבקשים ניתנת שנה על פי הנהלים. מדובר בבחור שאמור להתגייס למסלול שירות מלא של שלוש שנים בגיל 23, וחבל שהצבא כבר כעת פועל בצורה כזו שפוגעת במוטיבציית השירות", מסר עוד הורביץ.
אין זו הפעם הראשונה שנמתחת ביקורת על הצבא בהקשר לטיפול בבקשות לדחיית שירות. רק לפני חודשים אחדים, מתח בית המשפט ביקורת במסגרת פסק דין בג"ץ גראוס יומטוב, שגם בו לא התאפשרה דחיית השירות עבור לימודים, שמטרתם העצמת החייל.
מצה"ל נמסר בתגובה כי "העותר ביקש לדחות את שירותו כתלמיד ישיבה, אך לא התייצב במועד להשלמת הליכים לקביעת כושרו והתאמתו לשירות, אשר מהווים תנאי למתן צו דחיית השירות. על כן לא עמד בתנאים לקבלת דחיית שירות. לאחר שהשלים העותר את ההליכים הנדרשים, הוחלט לבחון את בקשתו לדחיית שירות וזאת טרם הגשת העתירה, אך העתירה הוגשה עוד בטרם נמסר לו כי יכול להתייצב לראיון.
העותר זומן לראיון ולפנים משורת הדין שירותו נדחה. בעקבות זאת, העתירה נמחקה. הסיבות לעיכוב המסוים בזימון העותר יבוררו. צה״ל מטפל באלפים רבים של פניות של מיועדים לשירות, במגוון ערוצים אותם הוא מעמיד לרשותם, תוך השקעת משאבים ניכרת בשירות הניתן לפונים. צה"ל ימשיך לפעול במטרה למסור מענה מהיר ככל האפשר לבקשות המועברות אליו".
התרעות פיקוד העורף