סיגלית חיימוביץ', שהורשעה ברצח הנער בן ה-18 אסף שטיירמן בשנת 1996, שוחררה היום (רביעי) מהכלא לאחר שריצתה כ-20 שנות מאסר. זאת, לאחר שהפרקליטות החליטה שלא לערער על החלטת ועדת השחרורים שליד בתי הסוהר על שחרורה. 

כזכור, חלקה של חיימוביץ' ברצח נחשף כשנתיים לאחר המעשה, והיא נידונה ל-25 שנות מאסר, מתוכן ריצתה עד כה כ-20 שנים. היא הייתה אמורה להשתחרר בינואר 2025, ובקשות קודמות שלה לשחרור מוקדם נדחו על ידי הוועדה, שעיכבה את שחרורה של חיימוביץ' בשבעה ימים כדי לאפשר לפרקליטות, שהתנגדה לשחרור, לערער על ההחלטה, אך כאמור הפרקליטות החליטה שלא לנצל את זכות הערעור וחיימוביץ' תצא לחופשי. 

אסף שטיירמן (צילום: באדיבות המשפחה)אסף שטיירמן (צילום: באדיבות המשפחה)

את הבקשה לשחרור הגיש מטעמה של חיימוביץ עו"ד ציון אמיר, שפנה לוועדה וטען: "אחרי שהביעה חרטה כנה על המעשה, קיבלה אחריות על חלקה ומתייסרת מדי יום לאורך כל השנים על אותו אירוע חמור, הצליחה מרשתי לכעבור שיקום יוצא דופן במהלך השנים הארוכות שהיא מרצה את עונשה בכלא. היא למדה והשלימה תואר ראשון, יצאה לצבר חופשות וללא ספק הגיעה העת לשחרר אותה, היא חייבת לראות אור בקצה המנהרה, אחרת מה הטעם בהתנהגות טובה בתוך כתלי בית הסוהר?". 

עוד אמר עו"ד אמיר: "חרף התנגדות הפרקליטות ועל אף עמדתם של הורי הנער שטיירמן ז"ל החליטה הוועדה לקבל את עמדתי, הטיעון שהעליתי בפני חברי הוועדה. זה היה מאבק משפטי לא פשוט שארך למעלה משלוש שנים, הוא כלל שלוש הופעות בפני הוועדה, ערעור למחוזי, עתירה לעליון לקבל אישור להגשת ערעור.

הוא סיכם: "בסופו של דבר הוועדה מצאה לנכון כי יש ממש בטענות שהעליתי וכי מרשתי שביצעה את המעשה הנורא עת שהייתה בת 17 ראויה לשחרור, שלוש שנים לפני תום המועד, כשהיא בתוך תקופת השליש מהעונש המלא". נציין על פי הכללים בשב"ס, אסיר שמגלה התנהגות טובה יכול לקבל הפחתה מנהלית מהמאסר של שליש, היא כבר נכנסה לתקופה הזו לפני שלוש שנים. 

בשנת 2018 התקיים דיון ראשון בבקשתה של סיגלית לשחרור מוקדם, אך נדחתה, מאחר שנקבע שהתמונה המתקבלת מאופן התנהגותה במהלך הרצח היא שמדובר "מעשה זוועה חייתי, בלתי אנושי, בלתי מתקבל על הדעת".

אלא שסיגלית הגישה ערעור על ההחלטה, ובה נומק כי יצאה לכ-150 חופשות סדירות ובמשך 18 שנות מאסרה – לא ביצעה עבירת משמעת אחת. בהתאם לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי אכן יש מקום לבטל את החלטת הוועדה שלא לשחררה.

בית המשפט המחוזי בחן את הטיעון שהעלתה סיגלית ובהן החרטה שהביעה, כשאמרה: "אני לא מצפה שאי פעם מישהו יסלח לי על הדבר הזה, אני מתייפחת על מה שעוללתי למשפחת שטיירמן, זה פוגש אותי ברגעים שקשה לי, אני יכולה להבין כמה זה נורא מה שעשיתי, לא הבנתי את זה בגיל 17".

בהחלטתו של בית המשפט נכתב כי "אנו מתרשמים שלאסירה גבולות פנימיים מופנמים אשר מאפשרים לה לנהל אורח חיים תקין ומיטבי. בנוסף, התרשמנו שהאסירה מכירה מהו קשר טיפולי, ולכן אנו סבורים שאיננה זקוקה למעטפת אינטנסיבית, והיא יכולה לתפקד בצורה מסוימת של עצמאות".