עדות חדשה שנשמעה היום (ראשון) בדיון במשפטו החוזר של רומן זדורוב, חיזקה את עמדת ההגנה, לפיה לזדורוב נודע על הרצח לפני חקירתו. מסיבה זו, ידע לספר על הרצח בחקירת המשטרה, פרט שחיזק את החשדות נגדו, שכן נטען בעבר כי רק הרוצח וחוקרי המשטרה ידעו על שארע. עדות זו נתנה על ידי ראובן ג'נאח, שבביתו זדורוב היה אמור להתחיל לעבוד יום לאחר הרצח, ובעבר סיפר שלא ידע על רצח הילדה בזמן שדיבר עם זדורוב.
בתחילת הדיון אמר ג'נאח שלא ידע על הרצח, אך בהמשך טען הפוך - דבר שמערער על אמינותו כעד. על פי עדותו החדשה, לפני השיחה הטלפונית שלו עם זדורוב, בערב יום הרצח, כבר ידע שילדה נרצחה בשירותי בית הספר. יחד עם זאת, הוא עמד על כך שלא ציין עובדה זו בפני זדורוב בשיחה ביניהם.
בנוסף, הוא טען שהוא זוכר שחוקר המשטרה ניסה "להכניס לו דברים לפה" בנושא הנעליים של זדורוב שנתפסו בביתו, אך הכחיש שהיה ניסיון לעשות זאת בנושא השיחה עם זדורוב לגבי הילדה והאסלה.
במהלך עדותו אמה של אילנה ראדה אמרה כי "במהלך המשפט יצוצו עוד דברים והאמת תצא לאור". לטענתה על "הרצח של תאיר כולם ידעו בזמן אמת. על החיפושים ידעו מהצהריים". עוד אמרה כי היא "מרגישה בעדות של ג'נאח, שאם היו ממשיכים את העדות על הנעליים, היו מבינים שלמעשה זה לא אותן נעליים שהטביעה שלהם נמצאה על המכנסיים של תאיר.
"המטרה שלי היא לבוא לפה ולשמוע אחרי 15 שנה את הדברים באמת", הוסיפה ראדה. "המשפט הראשון היה משפט הזוי עם שופטים בלתי ראויים ופרקליטים שעשו 'משמש' עם המשטרה. עוד תראו בהמשך שיעלו דברים שלא עלו ב-15 שנה ובכל הערכאות. למה אני כאמא של נרצחת צריכה לנבור ולמצוא דברים שהסתירו?"
בהמשך דנו בשאלה האם ניתן לראות בכתמי הדם הלא מזוהים בזירת הרצח "כתמים" או שהם חייבים בהכרח להיות מזוהים כעקבות נעליים. בבית המשפט העליון, בפני מלצר, התביעה הכירה בכך שמדובר בטביעות נעל, אולם השופט קולה אמר שיש להתייחס למשפט מההתחלה ולא לשלול כי אין מדובר דווקא בעקבות.
הפרקליט הלוי התרעם על ההחלטה, ואמר כי בית המשפט העליון קבע שעל המחוזי לצלול לעומק הסוגיה "בעניין עקבות הנעליים הזרות", כלומר שהוא כבר החליט שמדובר בעקבות ואין לערער על כך. השופט קולה השיב כי מדובר ב"דיון בעניין", ולכן בית המשפט יכול לדון בכל הראיות מחדש.
"הציווי של מלצר נובע מכך שאדם יצא החוצה מהתא והשאיר עקבות. אם אין עקבות זרות, אין משפט חוזר. אתם לא יכולים לזוז שמאלה וימינה מהציווי", תקף הלוי.
הדיון בכתמים הינו מהותי, כי אם נמצאה רק עקבה אחת זרה, על מכסה האסלה, הרי שתיאורית המחלץ האלמוני מתיישבת איתה. אם יש עוד עקבות במסלול יציאה אפשרי מהתא, שהן אינן של זדורוב, הרי הגיוני יותר שהן של מישהו אחר שהיה בתא סמוך לרצח.
נוכח העובדה שהעד לא זוכר כמעט דבר מהרצח, ומפנה לתמלילי חקירותיו, מסביר אב בית הדין השופט קולה, שעברו 15 שנה והעד לא זוכר. על כך הגיב בסרקזם עו"ד ירום הלוי, המייצג את הנאשם, שהעד ד"ר הרצוג, העד בשבוע שעבר, "דווקא זכר טוב". לטענתו, העד כלל לא ניקה את שירותי הבנים ביום האירוע. "כנראה שעם בוא החורף נוצרות שלולית דם", אמר הלוי בציניות למורת רוחם של השופטים, שהעירו שהוא לא יכול לדעת איזה משקל ייתנו לכל עדות שנשמעת.
בהמשך הראה הלוי תמונות שצולמו אחרי הרצח, שמעידות כי העד לא ניקה את שירותי הבנים באותו היום. קולסניקוב טען שהוא לא זוכר דבר מכך.
בהמשך יעידו שניים שהיו אז תלמידים בבית הספר והעידו שראו את תאיר עולה במדרגות לכיוון המפלס שבו השירותים בהם היא נרצחה. עדויותיהם בעבר מעט סתרו אחת את השניה ולא הצטלבו.
העדויות היום ייצטרפו לעדותו של ד"ר ערן הרצוג, הרופא שנקרא לזירת רצח תאיר ראדה כדי להוציא תעודת פטירה, שניתנה בשבוע שעבר. לדברי הרצוג, הוא עוכב זמן רב מחוץ לזירת הרצח ואחרי שהותר לו להיכנס אמר כי אינו יכול לבדוק את הגופה משום שהייתה בתוך תא השירותים, וביקש כי יוציאו אותה. הוא ציין כי כשהזיזו את גופתה של ראדה נזל ממנה דם.
עדותו של הרצוג משמעותית לסוגיה שבמרכזו של המשפט החוזר, הנוגעת לדם שזלג בזירת הרצח ושהוטבע בזירה והותיר סימנים של עקבות שלא שויכו לאדם מסוים. המשפט החוזר נערך בעיקר בשל חוות דעת של מומחה, שההגנה הציגה בפני בית המשפט העליון, שבה נטען כי דם לא היה יכול לזלוג מהגופה זמן רב אחרי הרצח. מכך, טוענת ההגנה, עולה שדם זלג מהגופה רק סמוך לרצח ולכן אותן עקבות בלתי מזוהות שייכות לרוצח - שאיננו זדורוב.