כשברקע פרשת המרגל בביתו של שר הביטחון בני גנץ, צפוי חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, להיכנס לתוקף בחודש ינואר הקרוב. חוק המידע הפלילי ותקנות השבים, אוסר על המעסיקים לשאול או לקבל מידע בסיסי על עברו הפלילי של אדם המועמד להעסקה. 

בנשיאות המגזר העסקי, ארגון הגג של העסקים, מתנגדים בתוקף לחוק ואומרים כי על אף שמטרת החוק ראויה לנו כחברה שצריכה לסייע ולאפשר לאנשים לשוב למעגל החברתי והתעסוקתי גם אם שגו, פרשת המרגל בביתו של גנץ שמה ראי לבעיה שיש בחוק. האם יעלה על הדעת שבשם השיקום גוף פיננסי, שמטפל בכספי לקוחותיו, יעסיק אדם בעל עבר פלילי של מעילה בכספים? או מלון שמעניק שירותי ספא יעסיק מעסה בעל עבר פלילי של עבירות מין? או אפילו עסק עצמאי שמעסיק אדם אחד בלבד שיטפל בקופה, יעסיק אדם בעל עבר פלילי של גניבה ממעביד?

יתרה מכך, הם אומרים כי ההגבלות מכח החוק חלות רק על המגזר הפרטי, כאשר המדינה לא מחילה זאת על עצמה ולמגזר הציבורי יש כמובן גישה מלאה למידע הפלילי ויכולה להגביל העסקה של עובדים עם רקע פלילי. בנוסף, באופן אבסורדי, חוק שמטרתו שיקום הופך את המעסיקים לעבריינים, שכן, החוק קובע כי מעסיק שישאל מועמד לגבי רישום פלילי, או יסרב להעסקה, צפוי לשנתיים מאסר ותביעה.

דובי אמיתי (צילום: דוברות המגזר העסקי)דובי אמיתי (צילום: דוברות המגזר העסקי)

במכתב ששלח יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי לשר המשפטים גדעון סער, ולשר לביטחון פנים עמר בר לב, נכתב כי: "שלילת האפשרות לקבל את המידע או לשקול אותו בעת הקבלה לעבודה תחשוף את המעסיקים, וכך גם את הציבור, חשיפה קשה, מסוכנת וחסרת תקדים. חקיקה זו אף סותרת את האיזון הראוי שנקבע בבית המשפט העליון אשר הכיר בצורך של מעסיקים במקרים מסוימים לשקול את עברו הפלילי של האדם בעת קבלתו לעבודה. 

במכתב מבקש אמיתי מהשרים לדחות בצו את מועד דחיית החוק בהתאם לסמכותם כאמור בחוק וכי בזמן הדחייה ישקלו בשנית את הוראות החוק הרחבות ויורו על ביצוע ההתאמות הנדרשות בחקיקה על מנת שיימצא האיזון הראוי להגנה על הציבור.