הפרקליטות החליטה שלא לערער על גזר דינו של אריה שיף, שירה למוות באדם שניסה לפרוץ לרכבו סמוך לביתו בערד בשנה שעברה. ההודעה נמסרה למשפחתו של המנוח, מוחמד אלאטרש.

בחודש שעבר גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את דינו של שיף, שירה למוות באלאטרש לאחר שניסה לפרוץ לרכבו, והוא נידון לתשעה חודשי עבודות שירות, אותם החל לרצות. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להטיל עונש בן ארבע עד שש שנות מאסר על שיף, שהורשע בהמתה בקלות דעת של אלאטרש, לאחר שפרץ לרכב סמוך לביתו בערד בנובמבר 2020, אך בית המשפט בחר בעונש מקל. לפרקליטות עמדה האפשרות להגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט, אך היום (חמישי) נודע, כאמור, כי היא בחרה שלא לערער.

עו"ד יוסף אקרמן, מנהל המחלקה המשפטית בארגון "עד כאן", הגיב להחלטת הפרקליטות שלא לערער על עונשו של שיף: "טוב עשתה הפרקליטות כאשר החליטה לא לערער על העונש למי שביקש להגן על עצמו ועל רכושו. העובדה כי אזרחים נתקלים בסיטואציות בהן הם אינם מרגישים מוגנים היא תעודת עניות למשטרת ישראל. אדם בן 70 לא צריך להתמודד עם פורעים רעולי פנים באמצע הלילה. המקרה המצער של אריה שיף מהווה תמרור אזהרה ועדות לאי המשילות הכללית בכלל רחבי ישראל ובפרט באזור הדרום. יחד עם זאת, תשלום קנס על ידי שיף למשפחתו של מי שבא לפגוע בו וברכושו הנה לעג לרש".

השופטת רויטל יפה-כץ כתבה בגזר הדין שניתן בחודש שעבר כי "הנאשם נגרר לאירוע שלא יזם ולא תכנן, דבר שנעשה דווקא על ידי המנוח ושותפיו; הנאשם עמד לבדו, בשעת לילה מאוחרת, מול המנוח ושותפיו – כולם רעולי פנים, שדי בחזותם כדי להטיל אימה ופחד; המנוח ושותפיו נתפסו 'על חם' על ידי הנאשם כשהם מבצעים עבירה פלילית שכוונה כלפי רכושו, והחשש שמא יפגעו בו וברעייתו, כדי שיתאפשר להם לממש כוונתם לגנוב את רכבו - היה סביר; ומעל לכל, כל האירוע נמשך שניות מעטות, כאשר בדיעבד ניתן לנתח כל צעד או כל תנועת יד שעשה הנאשם, אך לא הרי מי שנתון בנסיבות של תחושת סכנה ומצוקה, כהרי מי שבוחן דברים בחכמה שלאחר המעשה, באווירה השקטה יחסית של אולם בית המשפט".

זירת הירי בערד (צילום: דוברות המשטרה)זירת הירי בערד (צילום: דוברות המשטרה)

עוד נכתב, כי "הנאשם ירה לכיוונו של המנוח, אך הוא עשה כן מהחלון שבצד השני של הרכב (וזאת בשונה מאותו שחר מזרחי המוזכר לעיל, אשר ירה בנהג הרכב הבורח מהחלון שצמוד לנהג ולאחר שניפץ את השמשה), כאשר הרכב התחיל להתדרדר לפני הירי (סעיף 8 לכתב האישום), ועלתה השאלה, שמא היה בכך כדי להשפיע על הפגיעה. הירי לא נעשה על מנת לפגוע במנוח; בוודאי שלא נעשה על מנת לגרום למותו".

לסיום כתבה השופטת: "לטעמי, ומבלי להקל ראש בתוצאה הקשה של מעשי הנאשם, הקרבה לסייג ונסיבותיו האישיות המיוחדות והחריגות של הנאשם, האיש הערכי, ששנים תרם למדינה כמעט בכל דרך אפשרית, ששכל בן, ואשר נקלע לאירוע שלא מרצונו, מחייבים הקלה של ממש בעונשו וזאת בדמות ענישה אשר תרוצה בדרך של עבודות שירות. אכן, ענישה זו חריגה בעבירות של המתה בכלל ובעבירות של המתה בקלות דעת בפרט; אולם המקרה שבפנינו הוא חריג וייחודי, והקרבה לסייג יש בה כדי להפחית מן האשם המוסרי שבמעשה".