לאחר 17 דיונים סיים היום (רביעי) ניר חפץ את עדותו בהשלמת חקירה, 'חקירה חוזרת', בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיקי האלפים מטעם הפרקליטות בתחושה של שיפור עמדות.
חפץ, שחתם על הסכם עד מדינה, לא חזר בו מעדותו. למעשה מלבד כמה כותרות פיקנטיות, שתפסו את כותרות העיתונים והאתרים, לא "העביר" מצד לצד את התומכים בהרשעה או לחלופין את המשוכנעים כי התיקים כלל לא היו צריכים להגיע "לאוויר העולם".
לעיתים לא היה ברור כלל מדוע ניתנה לחפץ האפשרות לוותר על כלל העבירות, שלכאורה ביצע, ולתת לו חסד וזכות כעד מדינה בתמורה לעדות שאיננה "שומטת לסתות". עד המדינה חזר והדגיש כי הוא לא הרגיש, וכי נתניהו לא הרגיש, כי הם חלק מעסקת שוחד בזמן אמת של ביצוע הדברים. עם זאת, בחקירה היום חפץ אמר כי גילה על השיחות בין נתניהו למוזס באמצעות הפרסום בתקשורת. בכך בעצם קשה להגיד מה הוא ידע על מודעות של שני השחקנים, נתניהו את מוזס, בזמן אמת.
חפץ נגע גם בנקודה רגישה מאוד והיא האפיל הביטחוני שנתניהו תמיד מנסה לדמות לעצמו מול הציבור הליכודי ואל מול הציבור הכללי. האמירה של חפץ כי עזיבתו את תפקידו נובעת מכך שלדעתו נתניהו סיכן את בטחון המדינה, משולה "למעין מכה מתחת לחגורה" עבור נתניהו, אולם ספק אם באמת השפיעה על תומכיו.
ובכל זאת ניר חפץ הוא שחקן ציר מרכזי וחשוב בתוך ההליך המשפטי. הוא למעשה האיש שהיה שם גם בשלטון וגם בעיתון. חפץ אדם חכם וחד לשון, הוא לא נשבר על הדוכן, מסר גרסה מפורטת, ענה לכלל השאלות והביע גם הערכות ומשאלות לב לפי איך שהצטייר בעדותו, לעיתים. עם זאת, האופן בו גויס חפץ לבטח מעורר אי נחת.
חקירות, לבטח חקירות ביחידה כלהב 433, אינן פשוטת כלל ולא נעשות במרחב הסטרילי. עם זאת, הלהיטות והאמצעים יכולים אפילו להטריד במשפט בו יש הרבה רגש לצד מחשבה. סיפורי חפץ על תנאי המעצר והאופן בו בסופו של דבר חתם על הסכם עד מדינה אף "הופכים את הבטן".
גם החשיפה שהמחיר נעשה במעין מדרג, והחשיפה כי חפץ "חייב להביא את נתניהו", והלחץ להחליף עורך דין מטעמו של חפץ אף הוא מעורר קשיים. עם זאת ההתנהלות הלא פשוטה של גריסת מסמכים, מחיקת הודעות, ועיסוק כה רב ובמשך שעות ארוכות כל כך בכותרת ולא במהות, הדבר הזה אכן מעורר שאלות.
אז "אקדח מעשן" כנראה שאין כאן. לכן יש צורך לחכות לעדות עד המדינה שלמה פילבר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, על מנת לגלות האם באמת העיסוק האינטנסיבי בסיקור, שלצידו לכאורה חריגות, הביא עימו גם את אותה הטבה רגולטורית. עמוק לתוך המשפט עדיין נשארות הרבה מאוד שאלות פתוחות.