"משתדלים להיזהר כשמדברים על הפרשה": חשיפת פרשת הריגול המשטרתי בעזרת תוכנת הריגול שפיתחה ענקית הסייבר לשעבר, NSO, ממשיכה להסעיר את הציבור, את התקשורת, את גורמי אכיפת החוק והפוליטיקאים. על הנושא שוחחה הבוקר (חמישי) גלית חמי, עורכת עיתון "כלכליסט", שפרסם לראשונה את הסיפור, עם גדעון אוקו ב-103FM, והתייחסה לכתבה הנוספת מאת תומר גנון שממשיכה את הסיפור הקודם ושופכת אור נוסף על כך שבוצעו מעקבים לכאורה לא חוקיים נגד אזרחים שאין נגדם חשד פלילי ממשי, ללא צו בית משפט ובמטרה למצוא "נקודות חולשה" בפרטיהם האישיים.
ראשית, טענה כי בנוסף למה שפורסם אמש, על עצם שימוש המשטרה ביכולת של רוגלת "פגסוס" של NSO, הם גם עושים זאת כנגד אזרחים שלא חשודים בפלילים למעשה, וגם ללא צו תואם מבית המשפט: "הבאנו דוגמה מוחשית של שימוש שנעשה שוב ללא צווים וללא אישור של איסוף מודיעיני על אזרח למעשה. במקרה זה פעיל מחאה, יכול להיות מחר מישהו אחר".
חמי סיפרה מה חיפשו חוקרי המשטרה בשימוש ברוגלה: "חיפשו מה שהם מגדירים 'נקודות חולשה', כלומר, בוא נמצא פרטים אישיים בחייו של אותו בן אדם שנדע שעם זה נוכל לעשות שימוש, אחר כך נמצא מה לעשות עם המידע".
כשנשאלה האם מוציאים מידע על אנשים שאין נגדם ראיות מוחשיות לביצוע פשע, ענתה עורכת העיתון הכלכלי: "גם אם יש, יש דרך הרי לעשות. אם המשטרה רוצה להאזין למישהו, היא אמורה לפנות לביהמ"ש או למפכ"ל ולבקש אישור, ולהראות מה הסיבות בגינן היא רוצה להאזין למישהו, אבל זה לא המקרה. אנחנו מדברים על איסוף מידע, לא בשלב של חקירה". היא הוסיפה בנימה אישית: "מאוד מטריד. זו פעילות שאמורה להטריד כל אחד ואחת מאיתנו".
"כמו שרואים בתגובות, הם לא מנסים להסביר", אמרה חמי על היענות המשטרה לדבר פרסום התחקיר. "היינו מצפים שיקום מישהו במשטרה ויגיד לנו לפחות, לכל הציבור, 'אנחנו נעשה בדיקה אם אכן היו דברים כאלה, אם נעשה כחוק או לא'. שום דבר. כלומר, כל מה שרואים זה ניסיון לטשטש ולהכחיש דברים בצורה די מגוחכת אפילו אם אפשר להגיד".
"האזינו למי שרצו, בלי אישור משפטי"
"צריך ללכת אחורה ולהסתכל על חוק האזנות סתר, הוא עצמו לא מתמודד עם כלי כזה", התייחסה העיתונאית לעובדה שבחוק משנות ה-70 אין סיווג מיוחד למידע שמגיע מתוך טלפון. "החוק לא נותן מענה לשימוש בכלי כזה, כי פגסוס זה לא האזנה. זה ניואנס שצריך לשים עליו את האצבע. זו לא האזנה. כשמישהו מתלבש על הטלפון הסלולרי שלך, הוא רואה את כל ההיסטוריה שלך, את ההווה שלך זה להתלבש על מאגר דאטה אדיר".
"מצד אחד אי אפשר לקרוא לזה האזנה, מצד שני אם עושים שימוש בכלי כזה, מתבקש שתעמדו מול שופט ותגידו לו 'אנחנו נשתמש בכלי כזה שמאפשר לנו לקבל מידע הרבה יותר מהאזנה, אנחנו נהיה חשופים לדאטה כזו וכזו', וזה לא נעשה", הוסיפה. כשנשאלה האם הופעלו עליה לחצים בניסיון למנוע את פרסום התחקיר, טענה חמי ש"מגיעים מסרים, לקרוא לזה לחצים יותר משגרת יומו של עיתונאי? לא ממש".
"רוצה לקוות שלא מאזינים לנו"
לאחר פרסום התחקיר, מן הסתם יהיה קיים חשש כזה או אחר שהמשטרה תרצה לדעת מניין הגיעו המקורות שהסגירו את דבר העבירה לכאורה על חוק האזנות הסתר. כשנשאלה האם היא, או הכתב החוקר שפרסם את הכתבה תומר גנון, מפחדים מהעובדה שהמשטרה מאזינה לטלפון שלהם, טענה חמי שהיא "רוצה לקוות שלא. להגיד אם אנחנו יודעים את זה? לא. אנחנו משתדלים להיזהר כשאנחנו מדברים בינינו על הפרשה".
כשנשאלה האם ישנם דברים שלא פורסמו בפרשייה: "אני לא יכולה לענות על זה, אבל אנחנו כל הזמן ממשיכים לעבוד על חומרים שיש לנו ולהשיג חומרים נוספים מן הסתם. אנחנו מאוד מקווים בסופו של דבר שזה תפקידה של תקשורת ועיתונות שמישהו יניע לפעולה, שיעשו עם זה משהו".
ממשטרת ישראל נמסר: "הטענות שעולות בפרסומים חוטאות לאמת. משטרת ישראל פועלת בהתאם לסמכויות המוקנות לה בחוק וככל שנדרש על פי צווי בית המשפט, במסגרת נהלים וכללים שנקבעו ע"י הגורמים המוסמכים. פעילות המשטרה בתחום זה נמצאת תחת פיקוח ובקרה באופן רציף, ע״י יועמ״ש לממשלה וגורמים משפטיים חוץ ארגוניים נוספים. מטבע הדברים אין בכוונת המשטרה להתייחס לכלים המופעלים על ידה. יחד עם זאת, נמשיך לפעול בנחישות בכל האמצעים העומדים לרשותנו, במרחב הפיזי והרשתי, במטרה להילחם בפשיעה בכלל ובפשע המאורגן בפרט על מנת להגן על ביטחונו ורכושו של הציבור".
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm