לאחר הסערה הציבורית: היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אימץ את עמדת פרקליט המדינה ומח"ש וקבע כי לא ניתן לייחס אחריות פלילית למי מהשוטרים המעורבים באירוע בו מצא את מותו אהוביה סנדק ז"ל, בדצמבר 2020, ולפיכך תיק החקירה בעניינם ייסגר.
זאת, בתמצית, משום שלפי חומר הראיות הייתה הצדקה למרדף אחר הרכב שבו היה מצוי סנדק ז"ל וכי אין ביסוס בחומר הראיות לטענה שהשוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט, ולא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.
בעקבות ההחלטה, הועלתה רמת המאוימות סביב הבלשים לדרגת 6 וניתנה הנחייה שהם ינועו בליווי אבטחה צמודה, מחשש לפגיעה בהם.
הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה נמסרה לבאי-כוחה של משפחת סנדק וכן לבאי-כוחם של השוטרים החשודים. לצד זאת, ביקש היועמ"ש ממפכ"ל המשטרה לקיים תהליך הפקת לקחים סדור במשטרת ישראל, שבמסגרתו גם ייבחן הצורך בשיפור או הבהרה של ההוראות המבצעיות הרלוונטיות נוכח הסכנה המובנית הטמונה במרדפים רכובים.
מחקירת המקרה עלה חשד, כי סנדק ז"ל וארבעה צעירים נוספים יידו אבנים בשעת צהריים באזור היישוב מעלה מכמש באיו"ש ופגעו ברכב פלסטיני, תוך סיכון חיי הנוסעים בו. לאחר מכן הם נמלטו ברכבם כשהם רעולי פנים. שוטרים שהיו בקרבת מקום הקימו מעין מחסום מאולתר באמצעות העמדת רכבם לרוחב הכביש, אך הרכב הנמלט ירד לשול הכביש בנתיב הנגדי ונמלט.
בשלב זה התפתח מרדף, תוך שרכבי המשטרה הפעילו אור כחול מהבהב וסירנה, ואף כרזו לרכב הנמלט מספר פעמים, אך לשווא. מחומר החקירה עולה, כי לכל הפחות בשלבים המתקדמים של המרדף הם היו מודעים לכך שהרכבים הדולקים אחריהם הם רכבי משטרה, וכי הם מצויים בעיצומו של ניסיון הימלטות.
בשלבים הראשונים של המרדף, בהם הכביש היה מפותל ושדה הראייה היה מוגבל, נמנעו השוטרים מלהשלים עקיפה של הרכב הנמלט, נוכח תנאי הדרך, וכן נוכח העובדה שהרכב הנמלט זיגזג מספר פעמים, על מנת למנוע כל ניסיון עקיפה מצד השוטרים. אך כאשר הכביש הפך ישר, התרחב ושדה הראייה נפתח, ניסה הרכב המשטרתי לעקוף את הרכב הנמלט, בין היתר, במטרה לעוצרו.
אז, אירעה התנגשות בין הפינה הימנית קדמית של הרכב המשטרתי לבין הפינה השמאלית אחורית של הרכב הנמלט. בעקבות ההתנגשות סטה הרכב הנמלט אל השול השמאלי, והתהפך לתעלה בצד הדרך. כתוצאה מכך, סנדק ז"ל, שככל הנראה לא היה חגור, נפלט החוצה מהרכב.
גופתו של סנדק ז"ל נמצאה מתחת לרכב ההפוך רק לאחר שפצועים פונו מהזירה ובחלוף למעלה משעה ממועד ההתהפכות. כפי שעולה מחומר הראיות, בשלב מסוים ניגשו השוטרים בשטח לרכב ההפוך כדי לאסוף מוצגים, ואז הזדעזעו לגלות את גופתו של סנדק ז"ל. מהחקירה עולה, כי שאר יושבי הרכב הנמלט לא אמרו לאיש בשטח כי ישנו אזרח נעדר.
בתום בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית ועריכת השלמות חקירה, קיים פרקליט המדינה מספר ישיבות בראשותו עם הגורמים הרלוונטיים, ואף ערך סיור במקום התאונה כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מתוואי השטח המדובר. בסוף ההליך קיבל פרקליט המדינה את המלצת מח"ש, והמליץ לגנוז את התיק נגד השוטרים.
היועמ"ש כתב בהחלטתו, כי התשובה לשאלת האחריות הפלילית נגזרת מן הראיות. בהחלטת היועמ"ש נקבע, כי בחומר הראיות אין ביסוס לטענה כי השוטרים ביקשו לפגוע במכוון ("לנגח") את הרכב הנמלט. עוד נאמר בהחלטתו, כי גם לאחר בחינה מדוקדקת של חוות הדעת של בוחני התנועה, ובהן הבוחן מטעם משפחת סנדק, נמצא שלפי חומר הראיות לא ניתן לקבוע איזה מהרכבים סטה וגרם להתנגשות במהלך העקיפה.
עוד כתב היועמ"ש בהחלטתו, כי החלטת השוטרים לצאת למרדף בנסיבות העניין עולה בקנה אחד עם המסגרת שנקבעה בנוהל המרדפים המשטרתי. זאת, מכיוון שנוסעי הרכב הנמלט נחשדו, בין היתר, בביצוע עבירות חמורות, לאחר שלכאורה יידו אבנים שפגעו ברכב פלסטיני וסיכנו את חיי נוסעיו. לפיכך, קיום המרדף במקרה זה היה מוצדק בנסיבות העניין.
ראש המועצה האזורית גוש עציון שלמה נאמן התייחס להחלטה ומסר כי "בכל תאונה ובכל תקלה יימצאו אשמים. בכל מחבל פצוע יימצא חייל נחקר. כל ועדת בדיקה תסתיים בפיטורין. כל חקירה ממלכתית סופה בתיקים פליליים. ורק מצבת נער בבית העלמין של כפר עציון אין לה אשם ואין לה חשוד. כאן מונח אות כלון לשיטה ולבעלי השיטה. דמו של ילד יהודי, בן בת עין שבגוש עציון נותר הפקר. וזוהי הפקרות ממלכתית".