בחדשות 13 דווח לפני כשבוע כי המשטרה עשתה לכאורה שימוש בתכונת ריגול חודרנית ללא צו נגד שלמה פילבר, לשעבר ומנכ"ל משרד התקשורת וכיום עד מדינה במסגרת תיק 4,000.
המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, ד"ר חגית לרנאו, שוחחה הבוקר (ראשון) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FMM והסבירה את המשמעות הראייתיות של האזנות לא חוקיות: "שכשהמשטרה במהלך חקירה משיגה ראיה שלא כדין, שזה בעצם 'פרי העץ המורעל', שהושגה באמצעים לא כשירם החל משנת 2006 חודש כלל שפותח בפסיקה הישראלית שמדבר על האפשרות של ביהמ"ש לפסול את הראייה לא באופן אוטומטי אלא כעניין של שיקול דעת שלוקח מכלול של נסיבות".
"גם בארץ אפשר, החל מ-2006 בימה"ש העליון מנחה את ביהמ"ש שכל פעם שיש דיון בראיה שהושגה שלא כדי לבדוק האם לפסול אותה או לא. אנחנו רואים את זה עשרות ומאות פעמים בשנה בהקשרים למשל של הודאות שניתנו על ידי חשודים בלי שניתנה להם אפשרות להתייעץ עם עו"ד. זה עניין של יום יום, הסוגייה אם לפסול ראיות ופסילת ראיות במהלך משפט או סנקציות אחרות שביהמ"ש מטיל כמו שחרור אנשים ממעצר בגלל שבמהלך המעצר הופעלו עליה סמכויות שלא כדין, זה עניין יום יומי", הוסיפה.
לדבריה, "כשהם מפעילים סמכות לא כדין, למשל חוקרים אדם בלי לאפשר לו להיוועץ עם עו"ד לפני החקירה, בין אם מטעים או לא נענים לבקשה שלו והפעולה הלא חוקית מניבה ראיה, שזה במקרה זה ההודאה, השאלה האם היא יכולה לשמש כראיה במשפט או לא היא שאלה שביהמ"ש מוסמך וצריך לדון בה. מוסמך לפסול אותה כשהוא בוחן את סוג ההפרה שנעשתה את מידת החומרה את הקשר בין ההפרה לראייה שהושגה ואת האינטרס הציבורי".
"האם יש חומרת העבירה לעומת מידת הפגיעה. הדבר הזה שאנחנו רואים בהרבה מאוד תיקים שהם במירכאות תיקים שגרתיים, רואים יום יומי. הכלל אומר וזה כלל שממש בימים אלה אמור להיות מעוגן בחקיקה בהצעת חוק שנמצאת כרגע בדיון שהראיה הכלל הוא של שיקול דעת. ביהמ"ש חייב להפעיל שיקול דעת", הוסיפה.
כמו כן, אמרה כי הם אינם יודעים האם נעשה שימוש ברוגלות כאלה גם כלפי אזרחים, אך ציינה כי "הציבורית פנתה כבר לפני 10 ימים ליועמ"ש כשהוקם הצוות בראשות עמית מררי ודיברה בדיוק על הדברים שנחשפים בימים האחרונים. ביקשנו שבמהלך הבדיקה תינתן תשומת לב ככל שיתגלו הפרות למשמעויות הראייתיות של ההפרות. לשאלה האם צריך או לא צריך להעביר את המידע לנאשמים, לחשודים, אולי לאנשים שהורשעו על פי דין כשנעשו הפרות מהסוג הזה, ולחשוב על המשמעות הראייתי עד כמה נכון או לא נכון להמשיך להשתמש בראיות שהושגו בצורה כזו".
בסיום, אמרה המשנה לסניגורית הציבורית הארצית כי ההחלטה על שינוי ההרשעה בעקבות השגת ראיות של כדין תלוי בסוג ההפרה ובעוצמתה. "לפחות מחלק מהפרסומים, ככל שהיה מדובר בפגיעה כל כך משמעותית בפרטיות, יכול להיות שהראיות הושגו על ידי הטעיה כזו או אחרת של ביהמ"ש שנתנו צווים. זה חלק מהדברים שנפתחת תיבת פנדורה וכולי תקווה שאין תיבת פנדורה אמיתית, אבל ככל שיש והיא תיפתח זה ודאי חלק מהדברים שהיועמ"ש יצטרך לבחון אותם".
סייעה בהכנת הכתבה: עופרי גליכמן, 103fm