פילבר: "אני אומר עוד הפעם הרבה מאוד מהמהלכים שעשיתי עיקר המשקל שלהם היה מקצועי. אבל מעל שיקול הדעת זוהם במידה מסוימת בגלל העובדה שכבר היה ברור שבסוף חייבים להגיע לתוצאה חיובית עם בזק". העד אישר את הדברים באולם.
פילבר: לגבי כל האקט הזה של ההפרדה המבנית. קודם כל לא הייתי לי את האפשרות שלא לעמוד בלוח הזמנים. וזה יצר להם כוח אדיר עליי בעניין הזה. שלא אמור להיות בין מפקח למפוקח. הדבר השני היה, ככל שהתקרב הזמן והתקדמנו והיו כל מיני מכשולים טכניים בדרך שנבעו מההתנהלות בתוך המשרד, אני מצאתי את עצמי במן מיצר הרבה יותר קריטי מבחינתי. גם העוצמה של התהליך מול בזק, יצר את הדינמיקה השלילית הזאת. בוא נאמר מכל המהלכים שעשיתי לאורך כל התקופה, אני חושב שזה היה חריג ביותר".
פילבר: "היה לי את כל שיקול הדעת אילו פרטים להכניס. מבחינתי בסטייט אוף מיינד שלי לא הייתה לי את האופציה לא לעשות את זה. אם אני מפוצץ את המהלך - אין הפרדה מבנית ואין סיבים אופטיים, ואני גם רבתי עם בזק".
חוקר: מה עוד לא מקובל? פילבר: הייתה הנחייה מפורשת של היועצת המשפטית שהמהלך כפוף לשימוע והלשכה משפטית רצתה שנוסח יהיה פחות מחויב. לפי בקשת סטלה בשם שאול אלוביץ' ריככתי את ההפרדה התאגידית. הורדתי את זה במקום תפעוליים ושיווקים".
התובעת תירוש אמרה: "תיארת בצורה עדינה ביחס לאיך שתיארת בחקירות את עיגול הפינות וקיצור ההליכים שעשית. בחקירות תיארת את זה באופן בוטה. אמרת שהלכת לקצה הכי רחוק שאפשר, בלי שזה יהיה בתהליך מסודר מול השר". פילבר: "נכון. אני האצתי כל הזמן את העובדים ובמקומות מסויימים קיבלתי את ההחלטות. תהליכי הפרוצידורה היו ארוכים מאוד. תירוש: "בחקירות תיארת את זה כשיקול דעת פגום, שלא מקובל לעמוד כך בסדר הזמנים שבזק מכתיב לך".
התרעות פיקוד העורף