שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, רחל קרלינסקי, קיבלה את ערעורו של איש עסקים והורתה לוועדה לעיצום כספי, להחזיר סך מחצית מעיצום הכספי כ-30,000 אלף שקלים מתוך עיצום של כ-70 אלף שקלים שהוטל עליו לאחר שנכנס לארץ כשעליו הסכום מבלי שדיווח עליהם לרשויות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. מזה כ-3 שנים לא היה פסק דין שבית המשפט קיבל ערעור נגד מכס נתב"ג והורה על השבת הכספים בעת שהמערער ידע על חובת דיווח והפר זאת.

לפני מספר חודשים חזר איש העסקים מלונדון, נכנס למסלול הירוק והתבקש על ידי חוקרי המכס להניח את מזוודתו במכשיר השיקוף לצרכי בדיקה בעמדת המכס. בבדיקת השיקוף עלה כי בתוך מזוודתו של המערער קיימת מזוודה נוספת, וכי שתיהן ריקות מתוכן, למעט ממצא אחד בתחתית המזוודה, אשר נראה ככסף מזומן. 

כאשר נשאל המערער האם יש ברשותו כספים, השיב בחיוב וטען כי אין ברשותו סכום העולה על 50,000 שקלים. אולם בבדיקה פיזית שביצעו נמצא שברשותו כ-16,000 אלף פאונד (שווי כולל של כ-70,000 שקלים). בתשאול ראשוני שנעשה למערער על ידי חוקרי המכס, טען המערער כי הכסף שייך לו ומדובר בכספי זכייה בקזינו, בנוסף, המערער אף אישר לחוקרי המכס כי הינו מודע לחובת הדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, ונציגי המכס החליטו לחקור את המערער בחשד לאי דיווח ולאחר מכן הטילה הוועדה לעיצום כספי עיצום על כל הסכום. 

עו"ד יאיר בן שטרית בא כוחו של איש העסקים, הגיש ערעור לבית משפט השלום בכפר סבא, שם טען בין השאר כי החלטת הוועדה שגויה נוכח העובדה כי לא בוצעו על ידי המערער הפרות קודמות וכי לא מדובר על הפרה מתוך התעלמות או זלזול. לשיטת עו"ד בן שטרית, הוועדה לא שקלה את העובדה כי ההפרה המיוחסת לא נעשתה קודם למתן ההחלטה, ולא נתנה דעתה לתשובותיו בפניה.

עורך הדין יאיר בן שטרית (צילום: דניאל יחזקאל)
עורך הדין יאיר בן שטרית (צילום: דניאל יחזקאל)

כמו כן, ציין עו"ד בן שטרית כי ההחלטת הוועדה לוקה בחוסר אחידות באכיפה, שכן במקרים אחרים, חמורים בהרבה מהמקרה דנן, הוטלו עיצומים כספיים בשיעור נמוך בהרבה והמדובר בהפרות טכניות בלבד שכן לא היה מודע לשווי הסכום שנתפס למול שווי הפאונד לאותה עת, עקב חישוב שגוי שערך בעל פה במהלך הטיסה.

השופטת קרלינסקי, כאמור, קיבלה את טענות עו"ד בן שטרית וציינה בין השאר בהחלטתה: "לטעמי לא התמצו בנסיבות המקרה כל השיקולים לקולא. המדובר בהפרה הראשונה של חובת הדיווח, המערער שיתף פעולה בחקירותיו, ומשהתגלתה החריגה בסכום הכספים ביחס לסכום שדווח, סיפק המערער, תשובות לשאלות שהוצגו בפניו ומסר פרטים בנוגע למקורם של הכספים".

עוד הוסיפה השופטת: "אמנם בעת מתן ההחלטה לא הוצג אישור בדבר מקור הכספים והיה מקום לאפשר במצב הנתון לאותה עת פרק זמן ארוך יותר להמצאת האישור . לכן אין להתעלם מהעובדה כי בסופו של דבר הומצא האישור התומך ברובו בגרסת המערער".

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

ליצירת קשר עם עו"ד יאיר בן שטרית שלחו וואטסאפ