שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, כרמית בן אליעזר, קיבלה בחלקה תביעה להשבת תמורה ששולמה עבור רכב והורתה לסוחר רכב לשלם כ-35 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עורך דין, לאחר שהסוחר לא מסר לתובע טופס גילוי נאות וחלה אי התאמה במכר. פרט לכך במהלך המשפט הוחלט כי הסוחר ימכור את הרכב ויעביר לתובע גם את סכום המכירה בסך 30 אלף שקלים.
התובע רכש מהנתבע, שהוא סוחר רכבי יד שנייה, רכב יד שנייה מסוג רנו קנגו. על פי ההסכם, התמורה בעד הרכב הייתה 60,000 שקלים. טרם החתימה על ההסכם, פנו למכון רישוי ושם נערכה בדיקה לרכב. על פי תוצאות הבדיקה, בין היתר, הרכב הוא לאחר תאונה. כמו כן מספר הקילומטרים שגמע הרכב על פי תוצאות הבדיקה עמד על 29,653.
על פי התביעה שהגיש עורך דין אדי בליטשטיין, התובע טען כי הוא לא הוחתם על טופס גילוי נאות כנדרש בדין. לטענת התובע, לפני רכישת הרכב לא נמסר לו כי הרכב שהוא רכש עבר תאונות או כי הקטינו באופן משמעותי את מספר הקילומטרים שהרכב עבר במד הקילומטר. התובע טען כי במהלך נסיעה נדלקו ברכב מספר נורות אזהרה ולטענתו הוא הגיע עם הרכב למוסך מורשה שם אמרו לתובע כי ברכב "שיחקו" עם מד הקילומטר והקטינו את תצוגת מספר הקילומטרים שהרכב עבר. לאור השינויים שבוצעו ברכב פגה אחריות היצרן. כמו כן, הוסבר לתובע כי הרכב עבר תאונה קשה.
לטענת התובע, טרם רכישת הרכב התובע ניגש עם הנתבע למכון בדיקה אשר הוצע על ידי הנתבע ובוצעה בדיקה לרכב. אולם, תוצאות בדיקת הרכב נמסרו לנתבע, אשר אמר שהבדיקה טובה. טופס הבדיקה הגיע לידיעת התובע רק לאחר שהרכב נרשם על שמו של התובע ורק לאחר שהוא דרש לקבלו פעמים רבות, וגם אז הנתבע סרב למסור אותו לתובע,והתובע לקח את הטופס משולחנו של הנתבע. לאחר עיון בבדיקה עלה כי נרשם כי הרכב עבר תאונה וכי מספר הקילומטרים ברכב גבוה הרבה יותר ממה שהנתבע רשם בהסכם המכר.
במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסכמות שהתובע יחזיר את הרכב לנתבע והוא מכרו תמורת סך של 30,000 שקלים אשר הועברו לתובע. בהמשך המשפט קבעה השופטת כי הנתבע הפר את החובות המוטלות עליו עפ"י כל דין, מאחר שמדובר בעסקה למכירת רכב ע"י סוחר רכב, הרי שהעניין מוסדר בחקיקה ספציפית המתייחסת, בין היתר, להיקף חובת הגילוי החלה על המוכר, ביחס לפרטים המהותיים הנוגעים לעסקה. בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע לא מסר לתובע טופס גילוי.
בכך הפר הנתבע את חובתו על פי הוראות חוק מכירת רכב משומש, ולא נהג במידת האחריות המצופה מעוסק כנדרש בחוק", כתבה השופטת ולא קיבלה את טענת הנתבע לדחות את טענות התובע, מסירת טופס גילוי נאות על ידי העוסק לרוכש היא עניין מהותי ואין בטענות הנתבע כדי לפטור אותו מחובתו עפ"י החוק, המחייב אותו למסור טופס גילוי נאות מפורט בנפרד ומעבר להסכם המכירה סעיף 4 א' 2 ולהחתימו עליו.
מעבר לכך, טענת הנתבע בסיכומיו, כי בהסכם המכירה נרשם כי הוא מהווה גילוי נאות וכי הפרטים הנדרשים גולו במסגרתו, אינה נכונה עובדתית בהסכם המכירה כלל לא היה רשום כי מדובר במסמך גילוי נאות".