צוואות וירושות הן הדרך שלנו לדעת שאחרי לכתנו הרכוש שצברנו יגיע למי שאנחנו רוצים. זהו למעשה מסמך משפטי, אבל הוא טומן ברובו כל כך הרבה רגשות בכל המגוון האפשרי - כאב, שמחה, כעס ועלבון. לא בכדי, עולם הצוואות הופך לא פעם לזירת קרב של ממש. כשמחברים כסף עם אובדן ועם רגשות, זה לפעמים בלתי נמנע. איך מכינים צוואה, מה חשוב שיהיה בה? איך תדעו שהיא תקפה? על כל זה במדריך שהכנתי. 

כפי שציינתי, צוואה היא מסמך משפטי שקובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו של אדם לאחר מותו. לכל אדם הזכות לערוך צוואה ובכך לשלוט על רכושו גם לאחר פטירת.

חוק הירושה מכיר בארבע צורות לעריכת צוואה 
צוואה בכתב יד (סעיף 19 לחוק הירושה): צוואה זו תכתב כולה בכתב ידו של המצווה, הצוואה פשוטה להכנה אך טומנת בחובה חסרונות רבים בהיבט המשפטי, החוסר בעדים הופך אותה קלה לתקיפה על יד מי שאינו שבע רצון מתוצאותיה.

צוואה בעדים (סעיף 20 לחוק הירושה): סוג זה של צוואה הוא המומלץ והנפוץ ביותר, הצוואה נערכת במעמד שני עדים, אשר נוכחותם נועדה להוכיח את אמיתות הצוואה ואת קיום חופש הציווי של המצווה, הצוואה נושאת את חתימת המוריש וחתימתם של העדים. מומלץ מאוד להסתייע במקרה זה בשירותי עורך דין מקצועי ומנוסה, אשר ידייק בניסוח ויעמוד על הדרישות החוקתיות כדי שהצוואה לא תיפסל לאחר מותו של המצווה, פעמים רבות משמש עורך הדין בעצמו כאחד העדים.

צוואה בפני רשות (סעיף 22 לחוק הירושה): צוואה זו מוגשת בכתב או נאמרת בעל פה בפני שופט, חבר בית דין דתי, רשם בית המשפט או נוטריון אשר מעלה אותם על הכתב בעצמו.

צוואה בעל פה (סעיף 23 לחוק הירושה): צוואה זו ידועה גם בשם צוואת "שכיב מרע" והיא הנדירה מבין כל הצוואות, שימוש בצוואה זו יעשה רק כאשר המצווה נמצא או מרגיש שהוא נמצא בסכנת מוות, כמו ניתוח מסוכן, המצאות בקרב (חייל), הצוואה נאמרת בפני שני עדים מבלי שהמצווה יצטרך להכין או לחתום על מסמך כלשהו.

 סוגיות בנושא ירושה וצוואות הן עניין רגיש ויצרי ועל כן, תמיד מומלץ לטפל בנושא במקצועיות רבה ורצוי לעשות זאת בליווי משפטי של עורך דין המתמחה בצוואות. את הצוואה עצמה יש לנסח בצורה ברורה, אשר אינה משתמעת לשתי פנים, זאת כדי למנוע את פסילת הצוואה ו/או סכסוכי ירושה בתוך משפחה, אשר חווה משבר רגשי עקב פטירתו של אדם קרוב.

תנאים ושינויים להבטחת רצון המת
לפי דין, אדם יכול להכליל בצוואתו מספר מנגנונים חוקיים ויעילים, אשר יבטיחו את קיום רצונו המדויק ביחס לרכושו אחרי פטירתו. 

עורכת הדין יעל מנדלוביץ (צילום: אן קונופני)עורכת הדין יעל מנדלוביץ (צילום: אן קונופני)

הנה מספר דוגמאות
יורש במקום יורש (סעיף 41 לחוק הירושה): במידה והיורש הראשון בצוואה הלך לעולמו בטרם הגיעה זכותו לרשת, יכול לקבוע המצווה שהזכות לרשת תעבור ליורש חלופי, למשל להוריש לבן זוג ואם לא הוא אז לילדים, מנגנון זה יחסוך את הצורך בשינוי הצוואה במידה והמצווה עדיין בחיים.

יורש אחר יורש (סעיף 42 לחוק הירושה): במידה והמצווה רוצה ליצור שליטה עתידית מוחלטת ברכושו, יש באפשרותו להבטיח את העברת הירושה ליורש נוסף לאחר פטירת הראשון, למשל בית שיעבור בירושה מבת זוגתו לבנו, ולאחר מכן לנכדיו.

תנאי דוחה (סעיף 43 לחוק הירושה): במידה ומצווה רוצה להבטיח את הסיכויים לשימוש נכון ברכוש שהשאיר, בידיו האפשרות להכליל בצוואה תנאי דוחה שיבטיח כי הכסף או הרכוש יועבר רק במידה והתקיימו תנאים מסוימים כגון, שחרור מהצבא, נישואים, רישום ללימודים ועוד, עד אז יכול הרכוש להיות מנוהל ע"י מנהל עיזבון.

למשרדנו ידע רב בנושא צוואות וירושות, אנו דואגים כי לקוחותינו יקבלו את השירות המקצועי והמקיף ביותר, תוך שמירה על זכויותיהם ובחינת האינטרסים הכלכליים, אשר יובילו לתכנון צוואה נכון, כל זאת רק לאחר בחינת כל העובדות עם שימת דגש מיוחד להיבט המשפחתי, אנו נשמח לעמוד לשירותכם.

*אין לראות בתוכן מאמר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

לביקור באתר של עו"ד יעל מנדלוביץ לחצו כאן