במסגרת הפסיקה צויין כי במהלך הדיון בעתירות עלו מספר סוגיות החורגות מעניינן הממוקד, ובהן מעמדו המשפטי של המעון ברעננה, עבודות הבנייה המבוצעות בו מטעמי ביטחון, ועבודות השיפוצים שאמורות להתבצע במעון ראש הממשלה הרשמי בירושלים.
"בכל הנוגע להתנהלות המדינה ביחס לעבודות הנדרשות בבית ראש הממשלה ברעננה ובמעון ראש הממשלה בירושלים, מתקבל רושם מטריד כי הדברים נעשים ללא יד מכוונת ותוך הגררות שאיננה ברורה", ציין השופט יוסף אלרון.
השופט סולברג טען כי "עבודות הבנייה נעשו בסביבת בית ראש הממשלה ברעננה, מבלי שקדם להן הליך תכנוני כנדרש. משנה חומרה נמצא בכך שבדיון הראשון נטען על-ידי משיבי הממשלה, כי לעותרים ישנה אפשרות להשיג על עבודות הבנייה במסגרת ההליך התכנוני, למרות שבפועל כלל לא התקיים הליך שכזה".
"משיבי הממשלה טענו בתגובתם המקדמית, כי מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים זקוק לשיפוץ אבטחתי ותחזוקתי, שיימשך לפחות 6 חודשים. ואולם, הלכה למעשה, עד כה לא חלה כל התקדמות בעניין זה, בתירוצים מתירוצים שונים. משמעות הדבר היא, כי בשלב הנוכחי, ועד להסדרת העניין, לא ניתן לאפשר לראש הממשלה להתגורר במעונו הרשמי, אף אם רצונו בכך; מצב זה אינו ראוי ולא תקין. צוין אפוא, כי על המשיבים לתת דעתם על כך, ולהרתם לקידום פרויקט השיפוץ", תקף.
השופט עופר גרוסקופף, הצטרף גם הוא לדברים וכתב: "קשה להבין את גרירת הרגליים בנוגע לשיפוץ המעון הרשמי בירושלים (וזאת בין אם ראש הממשלה יבחר להתגורר בו דרך קבע, ובין אם לאו), ויותר מכך קשה להצדיק ביצוע עבודות בנייה ללא היתר על ידי המדינה במעון ברעננה. הדברים טעונים בדיקה, ויש לקוות כי יבדקו".
לדברי שופטי בג"ץ, אם תדירות ההפגנות ועצימותן היו נמשכות כבתחילה, היה מקום לקבוע מתווה מצומצם יותר מזה הקיים, הן בכל הנוגע לתדירות ההפגנות והן בנוגע למיקומן ביחס לבתי המגורים באזור.
התרעות פיקוד העורף