לבית משפט המחוזי בנצרת, הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, כנגד עיריית צפת. במסגרת הבקשה נטען על ידי עו"ד יוסף חי אביעזיז ועו"ד נרקיס חנייא שמייצגים את המבקש, כי העירייה מחייבת את תושבי העיר שלא שילמו במועד שלא כדין ב"ריבית דריבית". 

על פי הבקשה לאישור, עיריית צפת גבתה שלא כדין מנישומים בשטחה "ריבית דריבית" על בסיס צבירה שנתי. כאשר נצברת לנישום יתרת חובה ברישומי העירייה עד לסופה של שנת מס מסוימת, זו מעבירה את סכום החוב הכולל (סכום החוב בתוספת ריבית והצמדה) אל שנת המס הבאה. עם העברת יתרת החובה אל שנת המס העוקבת, המשיבה מכנה את אותה יתרת חובה כ"יתרת פתיחה". משמעות המינוח "יתרת פתיחה" ברישומי העירייה היא, שהסכום הכולל משנת המס הקודמת הועבר במלואו (כולל ריבית) והוא מוגדר מעתה כ"קרן החוב".

עורך הדין יוסף חי אביעזיז (צילום: חני ג'יבלי)
עורך הדין יוסף חי אביעזיז (צילום: חני ג'יבלי)

בשנת המס שלאחריה, לאחר שיתרת החובה הכוללת בצירוף הריבית שנצברה בשנת המס הקודמת הוגדרו כ"קרן החוב", העירייה מחייבת את יתרת החובה במלואה בתוספת ריבית שנתית נוספת. העירייה גובה ריבית שנתית על הריבית השנתית שחויבה בשנה הקודמת. בכך, חורגת העירייה מהמסגרת הנורמטיבית המנחה אותה כרשות מנהלית.

לטענת עורכי הדין יוסף חי אביעזיז ונרקיס חנייא, בתי המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי המונח "ריבית צמודה" מחוק הרשויות המקומיות אינו מאפשר לרשות לגבות בשיטה של ריבית דריבית, משלל עיגונים נורמטיביים והגיוניים. אין כל עיגון נורמטיבי לגביית ריבית דריבית בצבירה שנתית כשם שאין כל עיגון נורמטיבי לגביית ריבית דריבית בצבירה חודשית.

הדין אחד הוא לשני המקרים, והצד השווה שבהם הוא שלרשות אין לה משלה אלא המסגרת החוקית שממנה היא יונקת את חיותה. בהלימה, כאשר הסביבה הנורמטיבית אינה מאפשרת לה לגבות ריבית דריבית, אינה יכולה לעשות כן ודינם של החיובים בטלות", נכתב בבקשה.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il