שופטת ביהמ"ש השלום בקריות, איילת השחר ביטון פרלה, העדיפה, בצעד חריג, לסטות ממתחם הענישה שהיא עצמה קבעה ולהטיל עונש קל במיוחד על נאשם שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות מס חמורות. השופטת ציינה בגזר הדין, כי העדיפה את עמדת הסנגור, עו"ד אלי סרור, ואת עמדת שירות המבחן בעניינו של הנאשם, כי למד את הלקח ממעשיו, הסיר את המחדל מול רשות המסים וכי נסיבות חייו השתנו. "שוכנעתי כי איזון ראוי בין שיקולי הענישה השונים וביטוי הולם לאינטרס הציבורי הרחב משתקף באימוץ המלצות שירות המבחן" כתבה השופטת בציינה כי מדובר בגישה שיקומית מאוזנת. הנאשם נידון לשירות לתועלת הציבור (של"צ) למשך 350 שעות, מאסר על תנאי, קנס של 50 אלף שקלים והתחייבות עצמית שלא לבצע עבירות דומות בסך 80 אלף שקל.

הנאשם, 37 המתגורר באזור הקריות, הואשם כי בין השנים 2013-2016 לאחר שנרשם כעוסק מורשה במסגרת עיסוקו בתחום השיפוצים, ביצע מספר רב של עבירות מס, בהן עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה לפקודת מס הכנסה, ריבוי עבירות של הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים, ועבירות מס נוספות. 

על פי האישום, במהלך התקופה, הכוונה להתחמק מתשלומי מס, דיווח הנאשם דיווח כוזב על הוצאות בסך של כ-2 מיליון שקלים, באמצעות 110 מסמכי חשבוניות מס מחברת נגב קרמיקה, הנחזים כמעידים על הוצאות העסק, כשבפועל לא ביצע את עסקאות המסמכים הכוזבים. 

במהלך התקופה ועד לשנת 2015, בהסתמך על המסמכים הכוזבים ובכוונה להתחמק מתשלומי מס, כלל הנאשם כ-11 דוחות תקופתיים שהגיש לרשויות מע"מ תשומות פיקטיביות בסך כ-262 אלף שקלים. 

ביוני 2021 הורשע הנאשם על פי הודאתו. בשלב הטיעונים לעונש טענה התביעה כי מתחם העונש ההולם, עומד בקצהו התחתון על 16 חודשי מאסר ואילו בקצה העליון על 28 חודשי מאסר בפועל. בנסיבות המקרה דרשה להשית לפי הקצה התחתון ובנוסף קנס גבוה ומאסר מותנה.

עורך הדין אלי סרור (צילום: יח''צ)
עורך הדין אלי סרור (צילום: יח''צ)

עו"ד אלי סרור, בא כוחו של הנאשם, טען כי להסתפק בעניינו בעבודות שירות בלבד. לשיטתו, יש לתת משקל להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, לנסיבות חייו שהשתנו משמעותית מאז ביצוע העבירות ועד הלום, היותו נעדר עבר פלילי ולעובדה כי עוד בטרם הוגש כתב האישום נגדו פעל לתיקון דרכו והסיר את המחדל במלואו. עוד צוין, כי מאז בוצעו העבירות, נישא הנאשם, נולדו לו ילדים והוא מצפה לילד נוסף.

עו"ד סרור התייחס בטיעוני להשפעה השלילית שיש להליך הפלילי על מהלך חיי הנאשם ועל פוטנציאל הנזק שייגרם למשלח ידו בשל הרשעתו בדין. נטען, כי ידוע שהרשעה גורמת עמה הגבלה לעיסוק מול מוסדות ממשלתיים ועלולה לגרום לשלילת רישיון הנאשם כקבלן רשום. 

לאחר שמיעת הטיעונים לעונש הורתה השופטת על עריכת חוות דעת ממונה. תסקיר שירות המבחן שנעשה בעניינו של הנאשם והוגש לפתחה לפני מספר חודשים, לימד על כך שבשל צורך הנאשם להשתלב מעגל התעסוקה הוא השלים רק 10 שנות לימוד. הוא השלים לימודי תעודה כעוזר בטיחות ומזה כשנה וחצי משולב בלימודים להכשרתו כמנהל עבודה. שירות המבחן העריך כי הוא ביצע את העבירות ממניע כלכלי ורצון להרוויח כסף קל ומהיר ללא הפעל שיקול דעת כדבעי באשר למשמעות מעשיו והשלכותיהם. 

להתרשמות קצינת המבחן, הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הבין את הפסול שבהם וביטא חרטה כנה. שירות המבחן סבר כי ההליך המשפטי מהווה גורם משמעותי ומציב גבולות עבור הנאשם. להערכת שירות המבחן, השפעת ההליך הפלילי, בשילוב עם שינוי נסיבות הנאשם, האחריות שמגלה כלפי משפחתו והתייחסותו הכנה למעשי העבירות - הפחיתו את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. 

שירות המבחן התרשם כי במצבו היום, הנאשם לא זקוק להתערבות טיפולית, המסר הועבר והלקח נלמד. על בסיס האמור, המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה גמולית חינוכית הכוללת הטלת צו של"צ בהיקף 350 שעות, מאסר על תנאי וקנס. שירות המבחן העריך כי הענישה עליה המליץ תפגיש את הנאשם שוב עם מעשיו ותעמתו עם השלכותיהם ובה בעת תאפשר המשך התפתחות אישית ומקצועית. 

התביעה התנגדה בתוקף להמלצות שירות המבחן. לטענת נציגי הפרקליטות מדובר ב"בהמלצות מרחיקות לכת" ש"אינן עולות בקנה אחד עם נסיבות ביצוע העבירות". לטענת התביעה, אין בתסקיר המלצה טיפולית והנאשם לא עבר הליך טיפולי. עוד צוין כי "נדרשת הלימת העונש לחומרת מעשיו". כפרת מעשיו בהסרת המחדל, כך נטען "עולה להעביר מסר שגוי לציבור ומתן תמריץ לביצוע עבירות, בבחינת אחטא ואם איחשף אשלם את שנדרש שאשלם ואצא פטור". 

מנגד, עו"ד סרור עתר למתן משקל למאפייני האדם הנידון והשפעת ההליך עליו ועל משפחתו. "ההליך הפלילי", כך טען עו"ד סרור, "הוסיף על התבגרותו, חידד לו את חובותיו כאזרח והביאו להתנהלות הנקטת משנה זהירות תוך שימוש באנשי מקצוע לבל יחטא שוב". 

"בנסיבות אלה", כך לפי עו"ד סרור, ועל בסיס המלצת שירות המבחן, "יש לסטות ממתחם העונש ההולם ונקיטת ענישה חינוכית שיקומית כפי שהומלץ". 

הנאשם עצמו אמר לבית המשפט: "אני לא יודע לישון בלילה ואני לא יודע אם את רואה את העיניים, אני לא יודע להעביר לילה, יש לי מחשבות ואני מאוד נלחץ. לחזור לכאן אני לא אחזור ואני מבטיח, לא לטוב ולא לרע. אני מבטיח לך שאני לא שם וכמו שעורך הדין שלי אמר, לקחתי רואה חשבון כי אני לרגע לא רוצה להסתבך...". 

לאחר ששקלה את מהות הערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה והנסיבות הקשורות בעבירות שהנאשם ביצע, קבעה השופטת את מתחם העונש כשקצהו התחתון מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודת שירות, וקצה עליון ב-20 חודשי מאסר בפועל. 

"מידת הפגיעה בערכים החברתיים", כתבה השופטת, "אינה מבוטלת, זאת בהתחשב במשך התקופה שביצע את מעשי העבירות ללא ריסון עצמי ולנוכח היקף ההוצאות הפיקטיביות שהכליל בספריו בכדי להפחית את תשלום המס שיידרש לשלם". 

בצעד חריג החליטה השופטת לחרוג ממתחם העונש שהיא עצמה קבעה בגזר הדין, ולהסתפק בעניינו של הנאשם בעונש קל בלבד - כפי שהמליץ שירות המבחן. לדבריה, "ישנה ערות הולכת ומתגברת לגבי המשאבים המוגבלים שיש למערכות האכיפה ולחובה לבחון סדרי קדימויות וההשפעה שיש להקצאת משאבים בעניין אחד על עניין אחר". כלומר, שענישת הנאשם כדי להלום את האינטרס הציבור לא תמיד באה לידי מיצוי ובסופו של יום חוטאת לאינטרס הציבורי. 

"אין באמור ניסיון לשנות את פני גזירת הדין", ציינה השופטת, "אלא פיתוח המודעות למשמעויות הרחבות צמתי ההחלטות המתקבלות בשלבים השונים של ההליך הפלילי בכל אחד משלביו והצורך לאזן את בין כלל השיקולים ובהם שיקולי תועלת, משאבים וסדרי קדימויות". 

לשיטת ביהמ"ש, לצד עקרון ההלימה כעקרון מנחה בענישה, אחד הכלים שהחוק הסדיר ליצירת סדר חברתי ושימוש מושכל במשאבי הציבור המוגבלים הוא זיהוי ואיתור נאשמים שבמהלך ההליך הפלילי השתקמו או שסיכוייהם לשיקום ממשיים. אלו אינם פטורים בלא כלום, כנטען מפי המאשימה. מצבם של אלו, הוא כזה שמלמד על פרוגנוזה חיובית לשובם לחיק החברה ובעניינם ניתנה הסמכות לבחון הקצאת משאבים לטובת מניעת עבריינות חוזרת ובכך הקצאה נכונה יותר של משאבי הציבור הכוללים דרכי ענישה למען שלום הציבור ובטחונו. 

"לענייננו", הוסיפה השופטת, "הנאשם ביצע עבירות חמורות ולמרות שהסיר את המחדל קודם להגשת כתב האישום נגדו נדחתה בקשתו לתשלום כופר. כתב האישום הוגש בחלוף כארבע שנים מעת ביצוע העבירות ועת עונשו עתיד הוא לרצות בחלוף למעלה משש שנים מעת ביצוען. מאז ביצוע העבירות חלו תמורות בחייו. שוכנעתי כי איזון ראוי בין שיקולי הענישה השונים וביטוי הולם לאינטרס הציבורי הרחב משתקף באימוץ המלצות שירות המבחן".

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

לביקור באתר של עו"ד אלי סרור לחצו כאן