וועדת השחרורים שבבית הסוהר צלמון החליטה היום (שני) לשחרר את עבריין המין הסדרתי אלון קסטיאל  מהכלא מוקדם מהצפוי, זאת חרף עמדתן של המתלוננות. הוועדה ציינה כי מקום מגוריו ועבודתו של קסטיאל לא יהיה בתל אביב, במטרה למנוע מפגשים אפשריים בין קסטיאל לבין הנפגעות.

בהחלטתה קבעה הוועדה כי "אין לתת לעמדת הנפגעות משקל מכריע אולם מתוך התחשבות בחשש הנפגעות מקום המגורים והעבודה שלו יהיה מחוץ לתל אביב". לדברי הוועדה השחרור המוקדם הוא כדי לאפשר את המשך הטיפול בקסטיאל, שמבחינתה כבר מוצה מאחורי הסורגים. עוד נכתב: "לא התעלמנו מעמדות נפגעות העבירה, אך בנסיבות המקרה הגענו למסקנה שאין לתת לעמדתן משקל מכריע. טובת הציבור ובתוכו טובת הנפגעות עצמן היא שהאסיר ימשיך בטיפול בתחום עבירותיו וייצא לחופשי בליווי מקצועי ובפיקוח המתאים". 

יור הוועדה, השופטת בדימוס אריקה פריאל ציינה כי ההחלטה לשחרור תיכנס לתוקפה מיד לאחר שהרשות לשיקום האסיר (רש"א) תכין תוכנית חדשה ומתוקנת לשיקומו, זאת נוכח העובדה כי ייאלץ להעתיק את מקום מגוריו ועבודתו מתל אביב ולהימצא רחוק מהנפגעות. מיד לאחר שתוגש התוכנית לוועדה קסטיאל ישוחרר מבית הסוהר.

במהלך הדיון העידו המתלוננות שהטיחו טענות קשות כנגד קסטיאל ועל עצם הדיון בשחרורו המוקדם. עופרי יהב, שקסטיאל פגע בה, התעקשה לדבר בפניו, ואמרה בוועדה כי היא מפחדת להביא ילדים, "כדי שאם תהיה לי בת היא לא תעבור מה שאני עברתי".

עופרי פנתה לקסטיאל ואמרה: "מעולם לא התנצלת, מעולם לא התחרטת - אני בכלא כבר יותר משבע שנים אז מה הוא בוכה לוועדה על תשעה חודשים מסכנים גם ככה הוא קיבל עונש מצחיק. אם הוא ירצה את תשעת החודשים שנותרו לו, רק אז אולי אתחיל להאמין שהוא השתנה". במקביל, נפגעות נוספות הפגינו מחוץ למקום הוועדה, והניפו שלטים שעליהם נכתב "מי יקצר לנו את הטראומה?".

יו"ר נעמת, חגית פאר, אמרה בתגובה להחלטה: ״זו פשוט שערורייה- וועדת השחרורים חושבת כנראה שעברייני מין פועלים רק בתל אביב. מה ימנע מעבריין מין סדרתי שכזה לפגוע בבנות מחוץ לתל אביב והאם ההיגיון המנחה כרגע הוא שנפשן וגופן של בנות מחוץ לתל אביב שווים פחות? העונש שהושת על קסטיאל היה מקל מלכתחילה. התנהלות ועדת השחרורים לאורך כל הדרך הייתה מקוממת- תחילה כלל לא איפשרו לקורבנות להעיד בפני הוועדה וכעת מחליטים לשחרר אותו תחת התנאי הבלתי סביר הזה״.

מנכ"לית שדולת הנשים עו"ד עינת פישר-לאלו מסרה: “החלטה קשה ומצערת של ועדת השחרורים, אשר בחרה שלא לתת משקל מספק, הן לעמדתן של הנפגעות ולהשלכות השחרור הצפוי עליהן, והן למסר הציבורי הקשה בנוגע ליחס לעבירות מין, לפגיעה בהרתעה ובאמון הציבור במערכת האכיפה".

"תחושת המוגנות של הנפגעות אינה עניין גיאוגרפי. קיצור עונשו, הקצר ממילא, של עבריין מין סדרתי מורשע, הוא מסר קשה עבורן ועבור כל אישה שמעיזה לקום ולהתלונן, ומרגישה היום שאין מערכת חזקה מספיק שתגן עליה. ליבנו עם הנפגעות האמיצות".

עו"ד עינת פישר-לאלו, מנכ"לית שדולת הנשים מסרה: “החלטה קשה ומצערת של ועדת השחרורים, אשר בחרה שלא לתת משקל מספק, הן לעמדתן של הנפגעות ולהשלכות השחרור הצפוי עליהן, והן למסר הציבורי הקשה בנוגע ליחס לעבירות מין, לפגיעה בהרתעה ובאמון הציבור במערכת האכיפה".

"תחושת המוגנות של הנפגעות אינה עניין גיאוגרפי. קיצור עונשו, הקצר ממילא, של עבריין מין סדרתי מורשע, הוא מסר קשה עבורן ועבור כל אישה שמעיזה לקום ולהתלונן, ומרגישה היום שאין מערכת חזקה מספיק שתגן עליה. ליבנו עם הנפגעות האמיצות".

עו"ד רותם טובול אמרה לפני ההחלטה כי "ככל הנראה ההכרעה תיפול שוב לפתחו של בית המשפט המחוזי".

עו''ד רותם טובול (צילום: פרטי)
עו''ד רותם טובול (צילום: פרטי)

כזכור, לפני כשלושה שבועות בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את העתירה שהגישה הפרקליטות וביטל את שחרורו המוקדם. על פי ההחלטה, קסטיאל  יורחק מתל אביב, שם ביצע את העבירות, ועד שיוסדרו תנאי שוחררו - הוא יישאר בבית הסוהר.

הדיון בבית המשפט המחוזי בנצרת התרחש לאחר שהתעוררה סערה לאחר בעקבות החלטת ועדת השחרורים לאשר את שחרורו המוקדם של עבריין המין אלון קסטיאל, זאת ארבע שנים בלבד לאחר שהחל לרצות את עונשו. לאחר החלטת הוועדה, בפרקליטות הגישו בקשה לעיכוב ביצוע, על מנת שיוכלו לערער נגד שחרורו המוקדם של קסטיאל.

הפגנה נגד אלון קסטיאל (צילום: עמותת כולן)
הפגנה נגד אלון קסטיאל (צילום: עמותת כולן)

ב-2018 גזר בית המשפט על קסטיאל ארבע שנות מאסר ותשעה חודשים בגין עבירות מין. קודם לכן, חתם קסטיאל על על הסדר טיעון, שאושר על ידי בית המשפט, והודה בארבע עבירות של ניסיון אונס, מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה והטרדה מינית, בארבע מתלוננות שונות.

לפי כתב האישום נגד קסטיאל, במהלך השנים, הנאשם שוב ביצע עבירות מין כשהוא עושה זאת כל פעם כלפי מתלוננת אחרת, תוך שהוא מתעלם מרצונה, מכבודה ומזכותה על גופה, פולש לפרטיותה, ופוגע בכל אחת באופן חמור. התובעת ביקשה "להביע את קולן המתלוננות הנפגעות שבמשך תקופה ארוכה מתמודדות עם הפגיעה הנפשית בעקבות מעשי הנאשם בהן. העבירות החמורות שביצע הנאשם כלפי הנפגעות גרמו להשפלה קשה שחוותה כל אחת מהן תוך רמיסת הכבוד העצמי שלהן, החפצתן והפיכתן לכלי ריק שנועד לספק את יצריו".