רובנו מכירים את דמותו של הליטיגטור מסדרות טלוויזיה משפטיות, מסרטים וכדומה. דמותו הכריזמטית ניבטת אלינו מבעד למסך, ולעיתים אנחנו ממש יכולים לחוש בדרמה שבתוך אולם הדיונים. אז מי הוא בעצם הליטגטור? ואילו תוכנות הוא צריך כדי להצליח בתחום זה?
ליטיגציה היא "התדיינות" בבית המשפט בין שני צדדים שנתגלע ביניהם סכסוך. הליטיגטור, שהינו עורך דין, הוא זה שמציג את הטיעונים בבית המשפט, כמייצג של אחד הצדדים. תחום הליטיגציה רלוונטי לכל תיק או סכסוך המוצא את עצמו בסופו של דבר בדיון משפטי מול שופט. בשנים עברו בישראל לא נהגו להפריד בין תחום הליטיגציה לבין יתר סוגי הייצוג המשפטי ועוה"ד נהגו לעסוק הן בתחומם והן בליטיגציה. רק בשנים האחרונות החלה להתפתח מגמה של התמחות בתחום לאור ההבנה כי לא כל עורך דין המוצלח בתחומו, יכול להיות גם ליטיגטור טוב.
אוסף של תכונות ייחודיות לליטיגטור
ליטיגטור טוב הוא ליטיגטור מעמיק, שעשה הכנת שטח מעמיקה ויודע את התיק על בוריו. בנוסף, עורך דין הטוען בפני השופט, ובדרך כלל, גם בפני הקהל הנמצא באולם המשפט, חייב לדבר באופן רהוט, לגבש את הטיעון שלו ולדבר באופן נהיר וחד משמעי, בצורה בטוחה וברורה. הליטגטור הוא איש מקצוע שחייב להגיע עם מטרות ברורות מהדיון המשפטי (בין במהלך עדות או בין במהלך נאומיו) ולחתור למטרות אלו תוך כדי הדיון.
לצד זאת הדיבור הרהוט, הטיעונים המחושבים וידיעת התיק על בוריו, תכונה חשובה לליטיגטור היא להיות רגיש למתרחש באולם. עליו לחוש "לאן נושבת הרוח", מצד השופט מחד, מצד העד מאידך ובתווך הצד השני שמולו. הוא צריך להיות רגיש דיו כדי לדעת מתי לתקוף, מתי לוותר ואיך להוביל את הדיון כך שיתאים ללקוח אותו הוא מייצג. לעיתים, החכמה היא גם לדעת מתי לשתוק, ולא מייד לנתר מהכיסא ולטעון בלהט, דבר שעלול להכעיס את היושב בדין ולייצר דווקא אנטגוניזם כלפי הצד שאותו עורך הדין מייצג.
לא הכל נוצץ
נכון, אנחנו רגילים לווירטואוזיות של הליטגטור, הוליווד סיפקה לנו במשך השנים דמויות נוצצות, עמוסות בכריזמה ובהופעה חד פעמית של עורך הדין ברגע משבר או בכלל. אבל המציאות אפורה יותר. מאחורי מה שאתם רואים בביהמ"ש (יותר נכון לומר לפני) עומדת עבודת הכנה קשה, ארוכה ואף סיזיפית. העבודה מתחילה עם הכנת אסטרטגיית פעולה מצידו של הליטיגטור. איסוף עובדות ואיסוף המידע המלא לגבי התיק שאותו הוא מנהל.
עליו להכיר את התיק על בוריו, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. לדעת את נקודות החולשה של הצד שלו, כמו גם את נקודות החולשה של הצד היריב. עליו לדעת גם את נקודות החוזק שלו כמו גם את נקודות החוזק של היריב. אסור לו להיות מופתע. כמו במשחק שחמט מותח, ליטגטור טוב ידע להכין את כל מהלכי המשחק מראש, לתכנן מסלולים חלופיים למקרה הצורך, ולדעת לנצח.
זה אומנם נשמע מפתה להגיע לביהמ"ש ולנהל תביעות ודיונים באולם, אולם בטרם תפנו את הסכסוך שלכם לשם, חשוב לדעת שכאמור לא כל הנוצץ זהב. ראשית, מדובר בהליך יקר, הכרוך באגרות, הוצאות, שכ"ט עו"ד וכו', אשר לעיתים רבות אינו משתלם, לא כלכלית, גם לא מבחינת הלחץ הנפשי המתלווה לכך. מעבר לכך, עם כל האמון והרצון הטוב בליטיגטור, ההחלטה הסופית של המשפט נתונה בידי השופט ולא תמיד ניתן לנבא מראש את התוצאה, גם אם נדמה שהצדק איתנו.
חשוב לומר, שעורך דין טוב, צריך להיות קודם כל אדם, השם לנגד עיניו את טובת הלקוח, ולא את טובתו האישית, כזה שיודע להשיא עצה טובה, שעשויה למנוע סכסוכים משפטיים ממושכים ויקרים, במטרה לחתור לפתרונות מהירים ויעילים.
בסופו של יום, כדאי וצריך להיערך מראש לאפשרות של סכסוך, אשר עלול להסלים ולהגיע להתדיינות משפטית בבית המשפט, כשכל הקלפים נתונים בידך, אך בה במידה ומנגד, ראוי גם להתחשב באפשרות להגיע לתוצאה הגיונית וטובה, בנסיבות העניין, החוסכת בכספים ובמשאבים רגשיים.
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
לביקור באתר של עו"ד ניר סמוגורה לחצו כאן
ליצירת קשר עם עו"ד ניר סמוגורה שלחו וואטסאפ