היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לקחה הבוקר (שלישי) חלק בכנס היועמ"שים באוניברסיטת תל אביב. היועמ"שית התייחסה באופן ישיר לנושא מינוי הרמטכ"ל הבא בעת תקופת בחירות, אשר הוביל להתקפות עליה מצד חברי כנסת בליכוד שאיימו כי אם תאפשר לשר הביטחון בני גנץ למנות רמטכ"ל, היא תוחלף עם הקמת הממשלה. היועצת הדגישה כי "גם מים סוערים לא יסיטו אותנו מדרכנו".

בפתח דבריה הודתה בהרב-מיארה על ההזמנה להשתתף בכנס ואמרה כי ""מים סוערים" היא סיטואציה אקטואלית מאין כמוהָ בימים אלה. תפקוד בתוך "מים סוערים" מוכר היטב לכל מי שעוסק בעריכת דין. המונח בספרות המקצועית "צומת הנאמנויות", המשקף את המתחם בו פועל עורך דין, הוא ביטוי מובהק ויומיומי לאותה סערה. מצד אחד נאמן עורך הדין לשולחו וחובה עליו לפעול בעניינו במסירות מלאה, ומן הצד השני, ובעת ובעונה אחת, מחוייב עורך הדין להוראות הדין ובתוך כך להוראות בית המשפט ולכללי האתיקה המקצועית ולהגבלות הנובעות מהם". 

"עורך דין במגזר הציבורי מחוייב בצורה מלאה ומוחלטת לאינטרס הציבורי. בעת מתן ייעוץ משפטי לרשות המבצעת, על היועץ המשפטי בשירות הציבורי לעשות כל שניתן על מנת להגשים את מדיניות הדרג הנבחר, ובו בעת להקפיד הקפדה מלאה על כך שהפעלת הסמכות השלטונית תעשה אך ורק בתוך גבולות הדין. אין כל מקום לאפשר סטיה מחוץ לגבולות הדין. הפעלת כוח שלטוני מחוץ לגבולות הדין הינה פעולה בחוסר סמכות. אנו מתנהלים בדרך זו גם בתקופה הנוכחית", הוסיפה.

היועצת המשפטית סיפרה כי הבהירה לממשלה שעם פיזור הכנסת היא הופכת לממשלה יוצאת - ועם יום הבחירות לממשלת מעבר, אשר סמכויותיה שונים משל ממשלה רגילה. בין היתר, סמכויותיה בנושאי מינויים ציבוריים מצטמצמות אף הן.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני)

למרות זאת, בהרב מיארה הבהירה כי "אין זה ניתן, ואין זה נכון, להקפיא את העשייה הממשלתית. יש לאפשר למדינה את המשך תפקודה. לפיכך, ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. הכל לפי נסיבות העניין. איפוק אין משמעו שיתוק". 

בשלב זה היא התייחסה ישירות לאמירות נגדה מצד חברי כנסת בליכוד ואמרה: "ונוכח טענות שהושמעו בשדה הציבורי, אומר את הברור בעיניי: החלטות בנושא ייעוץ משפטי לרשות המבצעת, ובתוך כך גם החלטות על ענייני מינויים בתקופת בחירות, מתקבלות על פי אמות מידה מקצועיות קבועות, המפורסמות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אין מדובר באמות מידה אשר נקבעו למערכת בחירות כזו או אחרת. ההחלטה האם פעולה מסויימת יכולה להתבצע בתוך תקופת בחירות, ובתוך כך גם השאלה האם ניתן לבצע מינוי כזה או אחר, נבחנת במסגרת הליך עבודה סדור, הכולל בחינה של החיוניות של הפעולה השלטונית אל מול הרציונאלים שבבסיס דיני הבחירות".


"ההחלטה של הייעוץ המשפטי לממשלה תתקבל תמיד רק על פי עובדות העניין והדין החל עליהם. ההחלטה תתקבל על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ללא השפעות זרות ומתוך שיקולים ענייניים בלבד. כך נהגנו, וכך נמשיך לנהוג", הדגישה.

היועצת אף פנתה לנוכחים באולם, יועצים משפטיים משלל תחומים, ומסרה להם: "אתגרי השעה, ובכללם שינויים טכנולוגיים, חדשנות גלובלית ויזמות עסקית, מציבים לפני היועץ המשפטי שאלות משפטיות שטרם זכו למענה. שאלות אלו פוגשות אותו הן בתחומי המשפט הפרטי והן בתחומי המשפט הציבורי.הקשר האיתן הקיים בין פרקליטי ומשפטני המגזר הציבורי לבין עורכי הדין במגזר הפרטי הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבור שלטון החוק במדינת ישראל והוא חיוני להצלחתנו. הדברים יפים תמיד, ובוודאי גם בתקופה של "מים סוערים".