לאור פסיקת ביהמ"ש העליון מיום 25/07/2022 בה נידונה סוגית ההורות הפסיקתית, כאשר מדובר בשאלות כבדות משקל בכל הנוגע להתנהלות היומיומית השוטפת של משפחות להט"ביות. נוכחנו לראות כי המדינה מסרבת לשנות את גישתה.

1. האם צו ההורות הפסיקתי הניתן על ידי ביהמ"ש למשפחה הינו צו אשר מכונן את ההורות או שמא המדובר בצו המצהיר על הורות קיימת? 2. ככל שאכן מדובר בצו מכונן האם בנסיבות של קיום פונדקאות בחו"ל ניתן להחילו כצו רטרואקטיבי מיום הלידה ולא מיום מתן הצו? 3. האם הצגת צו הורות פסיקתי ו/או תעודה ציבורית כלשהי מהווה תנאי לרישום ההורות של ההורה הלא ביולוגי במרשם האוכלוסין? 

בהמשך לפסיקת ביהמ"ש העליון בעניינים אלו נדמה כי מדינת ישראל מסרבת לשנות גישה בכל הנוגע לזכויותיהם של זוגות להט"ב, ויפים הדברים כפליים שעה שמדובר בזוגות של נשים. מד"י ממשיכה לנהוג באפליה פסולה כלפי זוגות להט"ב בכל שהיא מסרבת למרות הכוונות הברורות של הזוגות, בהרחבת התא המשפחתי המשותף להן, לקיים רישום פורמלי מוסדר שלהן (של האימהות) כהורים לילדיהם ככל ההורים במד"י.

העובדה שזוגות להט"ב נדרשים לבצע הליך משפטי, ולעבור דרך לצורך רשומה של ההורות, ואין הסדר פרוצדורלי מובנה, עם לידת הוולד ברישום אוטומטי, ככל ההורים במד"י, מקוממת ואין לה כל זכות קיום. לא בכדי מצביע ביהמ"ש העליון בהחלטתו על הכשל המדינתי בעניין זה וקורא בפסק הדין שניתן להסדרה חוקית של מעמד ההורות במקרה של תרומות זרע.

קריאה זו של ביהמ"ש הנכבד, להסדרת הרישום בחוק, בהחלט לוקחת את זכויות קהילת הלהט"ב צעד אחד קדימה, אומנם כצעד קטן מאוד, אך צעד לכיוון השיח בצורך השוויוני בין הורים במד"י ללא קשר למגדר של אותו הורה אשר מבקש את רישום ילדיו כחלק מהאחריות הווית החלה עליו. באשר לשאלה הראשונה קבע כב' ביהמ"ש העליון כי המדובר בצו הורות מכונן, ולא בצו המצהיר על ההורות הקיימת.

באשר לשאלה השנייה קבע ביהמ"ש העליון כי בדומה לתרומת זרע אנונימית גם בנסיבות של פנדקאיות בחו"ל ניתן להחיל את צו ההורות הפסיקתי ובאופן רטרואקטיבי. כמובן שגם כאן קיימים תנאי סף לצורך החלת צו ההורות, ואף נעשתה אבחנה ברורה בין תרומת זרע אנונימית שבה הצו מוחל ובאופן מיידי עם הלידה, ואילו בהליך של פונדקאות בחו"ל מתוך החשש להורות משולשת ניתן להחיל צו ההורות  ממועד ניתק זיקת הפונדקאית ליילוד ולא מיום הלידה.

באשר לשאלה השלישית קבע כב' ביהמ"ש העליון ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים כי לצורך קיום רישום ההורות מכוח הורות מוכננת יש להציב מסמך/תעודה ציבורית מתאימה, וכי אין כל מקום להסתפק בהודעה מטעמם של ההורים. יוצא אפוא אם כן כי הסדרת הורות רישומית מחייבת מעורבות של ביהמ"ש עדיין.

וזאת, כאמור בניגוד גמור לזוגות הטרוסקסואליים שלא נדרשים (כזוגות נשים) להוכיח מעמד הקשר ביניהם ובין הילוד, הגם שהגבר אינו בהכרח ההורה הביולוגי, והגם שאולי אותו זוג (הטרוסקסואלי) עבר את אותו התהליך של אותן זוג נשים כך ממש ונעזר בתרומת זרע  לצורך קיום ההורות המשותפת.