המחוקק קבע תנאים מסוימים שבגינם אירוע תאונתי ייחשב כאירוע הקשור לעבודה. בכל תאונה בה נפגעתם במקום העבודה או במהלך יום העבודה ובגלל העבודה, קיים סיכוי שחוק הביטוח הלאומי חל גם עליכם, אפילו אם לא הייתם פיזית במקום העבודה אלא בדרככם אליו או בחזרה ממנו.
לקוחות רבים ניגשים למשרד עורכי הדין חג'ג' ושות' ומספרים על תאונה שארעה להם מבלי בכלל לדעת כי המדובר בתאונת עבודה. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
בהמשך החוק, מסביר סעיף 80 כי גם תאונה שאירעה בדרך לעבודה, או מהעבודה – יראו אותה כתאונת עבודה. אך כאמור אין הדבר פשוט כ"כ כלל וכלל. ונדרש עו"ד מומחה בכדי לעבור את המשוכה הראשונה והיא כי הביטוח הלאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה. וכראיה שני סיפורים.
במקרה הראשון מדובר על בחורה אשר הייתה עובדת בבנק. בחלק מסניפי הבנק, יום העבודה הינו מפוצל. כלומר עובדים מהבוקר ועד השעה 13:30 לערך ולאחר מכן שבים שוב לעבודה בסביבות השעה 16:00. התובעת עבדה כך ובכל פעם שהיו לה ימים מפוצלים, היתה נוסעת לבית הוריה בכדי לסעוד ולנוח. באחד הפעמים כאשר עמדה לשוב חזרה לבנק, צעדה לכיוון הרכב, נחבלה ונגרמה לה תאונה. הביטוח הלאומי דחה את התביעה ומאן להכיר בה. בית הדין הסכים עם המוסד לביטוח הלאומי וקבע כי הוראת סעיף 80(ד) לחוק מלמדת כי המחוקק נתן את ההפסקה לסעודה בלבד, עצם העובדה כי התובעת סעדה, נחה והתרעננה מלמדת כי פעולות אלו אינן מכוסות – כך לדעת בית הדין שדחה את התביעה.
לעומת זאת – בפסק דין אחר – דובר על תובעת אשר עבדה בבנק, בפיצול זמני עבודה ובדומה לפסק דין הקודם, הגיעה התובעת לרכבה בתום ההפסקה, מעדה ושברה את רגלה. גם במקרה הזה דחה הביטוח הלאומי את תביעתה וטען כי המדובר בזמן הפיצול ובשל כך אין המדובר בתאונת עבודה. אך הפעם, קיבל בית הדין לעבודה את תביעת התובעת ופסק כי לאור כך, לא ייתכן שמצופה מעובדת בזמן הפיצול להספיק לנסוע לביתה ולהספיק לחזור עד פתיחת הסניף ובשל כך נאלצה להמתין את זמנה במסעדה סמוכה ולכן החליט בית הדין לראות את המסעדה כתחליף ל"מעון" האמור בסעיף.
בסיכומו של דבר, הניואנסים הקטנים בחוק הם אלו אשר ייקבעו ויעשו את ההבדל בין דחיית התביעה לקבלתה, בשל כך ישנה חובה להיוועץ עם עו"ד אשר עוסק בתחום.