היא סיפרה על טענותיו של המחבל כלפיה: "הוא מדבר על זה שקודם כל אני הייתי מטרידה אותו, שהייתי כופה את עצמי עליו, ולאחר מכן הוא אמר לי 'אני התרציתי בפנייך'. אחר כך החוקרת שלי אמרה לי 'הוורידים שלך יצאו, אם היית רואה את עצמך מהצד היית נבהלת'. אני כל כך צעקתי כי אתה מסתכל לי בעיניים ואתה יודע שאני דוברת אמת ואתה משקר לי, פשוט יושב ומשקר".
כשנשאלה האם היא מצטערת על השירות, ענתה הסוהרת כי "90 אחוזים שכן. מצד אחד, ההתחלה שלי הייתה מלאת שאיפות, מאוד רציתי להמשיך, אבל מצד שני אני חושבת היום שלא מגיע לי בתור חיילת מה שחוויתי. לא מגיע לאף חייל צה"ל". היא התייחסה לכך שבני משפחתה אינם יודעים על המקרה: "נכון. הם לא מכירים את הסיפור האמיתי, ואני לא רוצה שיהיה לי להמשך החיים שלי שאני מנסה לאסוף אותם ולהשתקם, אני לא רוצה שיהיה לי אות קלון של 'מחבל אנס אותי, נגע בי', או 'התירו למחבל לגעת בי".
בנוסף, עו"ד קרן ברק, המייצגת את הסוהרת, התייחסה לניסיון לאסוף עדויות לפיהן היא רצתה קשר עם האסיר: "זה מה שנקרא, זה לא מפתיע, זה קורה בדרך כלל לרוב נפגעות התקיפה. זה הכי קל להאשים את הקורבן, זו הסחת דעת. הרי מה השאלה האמיתית בסיפור הזה? איך וכיצד משנת 2014 ועד 2018 ישב מחבל אחד ופגע אחת תאחרי השנייה בשנים".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fM.