עו"ד רז נזרי, עד לא מזמן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פרש לפני מספר חודשים מהתפקיד, לאחר שלא נבחר להחליף את אביחי מנדלבליט בתפקיד היועמ"ש. בראיון למעריב שיפורסם מחר במוסף סופהשבוע, אומר מי שנחשב למועמד המוביל לתפקיד הבכיר ביותר במערכת התביעה מה הוא חשב על הדחתו מרשימת המועמדים: "הופתעתי מהתרגיל שנעשה בוועדה, וגם אמרתי את זה בשיחות פנימיות כי זה שאני ממלכתי לא אומר שאני תמים או נאיבי".
בריאון מתייחס נזרי לביקורת על מערכת המשפט ולצניחה באמון הציבור בה. "ראיתי פרסום של סקר על מדד השנאה כלפי מערכת המשפט וזה היה מחריד, כי לא היה מדובר על בעד או נגד אלא על שנאה אמיתית", הוא אומר. "וחשבתי אז שאם יש כאלה אמוציות חריפות כלפי מערכת החוק, זה דורש חשבון נפש גם מאיתנו ולא רק מהפוליטיקאים שיוצאים נגדנו. אם אין אמון במערכת המשפט אז אין שלטון חוק, ואם אין שלטון חוק אין מדינה דמוקרטית".
הוא גם מותח ביקורת על ההתנגדות בנוגע להקמת גוםפ הביקורת על הפרקליטות. "תמיד בדיונים הפנימיים אמרתי שיש עוד אנשים בקו האש, כמו חיילים ושוטרים שהמפקדים שלהם טעו וקידומם התעכב או שהם נשלחו הביתה. אבל כמה פעמים שמענו על פרקליט או משפטן שהודח או שקידומו נעצר בגלל תקלה?". לדבריו, "יש פער בין אמון הציבור במערכת לבין אמון המערכת בעצמה. הציבור רואה אותנו בצורה שלילית יותר ממה שאנחנו באמת, ואנחנו רואים את עצמנו בצורה יותר חיובית ממה שאנחנו בפועל. פחות שומעים את מערכת המשפט אומרת בפומבי 'טעיתי'. זה משדר זחיחות ויהירות".
לגבי התערבות מערכת המשפט בעבודת הכנסת והממשלה, אומר נזרי כי "היו פסקי דין וסיטואציות שחשבתי שגם בג"ץ וגם הייעוץ המשפטי התערבו במקומות שלא היה צריך להתערב בהם. אני חושב שהניסיון לצייר את הכל כמקצועי נטו הוא מלאכותי ופשטני. בסוגיות ציבוריות שופטים ויועצים יכולים להגיע לתוצאות שונות".
עם זאת, המשנה ליועמ"ש לשעבר מבהיר כי חייבת להיות ליועץ סמכות להציב קו אדום בסיטואציות מסוימות מול הדרג המדיני, ונותן כדוגמה את משבר הקורונה: "התנהל ויכוח אם לסיים את הסגר או להמשיך אותו. בליכוד אמרו, נצביע ונכפה את הדעה שלנו כי יש לנו רוב. אמרנו שמשפטית זה לא יתפוס בגלל חוק הממשלה הפריטטית. אמרתי: אתם גורמים לכאוס. מה יהיה, סגר פריטטי? השוטר ישאל את הנוסע למי הוא מצביע ולפי זה ייתן לו לעבור?".
היו מקרים שהפוליטיקאים הפילו עליכם את האחריות להחלטות שהם קיבלו?
"כן. לפעמים לדרג המדיני הכי נוח להאשים את הייעוץ המשפטי ולהתכסות בנו. באחד הדיונים הביטחוניים עלתה שאלה אם מותר להוריד את השאלטר של החשמל בעזה. הסברתי לקבינט שמשפטית זה אפשרי אם החשמל משמש לפעילות צבאית, אבל חייבים להשאיר רף מינימלי לבתי חולים. הדיון נמשך שעתיים ובסוף השרים החליטו לא לעשות את זה משיקולי מדיניות. כי אמרו, כל תינוק או זקן שימות בעזה, יגידו שם שזה בגלל שישראל סגרה את החשמל. חזרנו הביתה, עברה שבת, ובמוצאי שבת אני פותח את הטלפון ורואה כותרת 'גורם מדיני בכיר: הייעוץ המשפטי לא אישר להוריד את החשמל בעזה'".
נזרי היה היחיד בדיונים על הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שטען כי אין להגיש נגדו כתב אישום בגין שוחד בתיק 4000. "בדיון המסכם היו כ-20 אנשים בחדר, כל אחד אמר מה דעתו ואני זוכר את עצמי אומר שלמרות שבשורה התחתונה גם אני חושב שצריך ללכת על שוחד, מטריד אותי שבתיק הזה כולם חושבים את אותו הדבר פה אחד ולא נשמעה בחדר דעה נגדית", הוא מספר.
אז אם הדיונים על הסדר טיעון בתיקי נתניהו הם למעשה על בסיס עמדתך, אתה תומך בזה?
"מאחר שהסדר הטיעון שפורסם היה עמדתי מלכתחילה, אז מטבע הדברים אני חושב שזו התוצאה הנכונה ברמה המשפטית. זה גם אינטרס של ההגנה כי אם ינהלו את המשפט עד הסוף, ייתכן שבית המשפט ישתכנע אחרת וירשיע גם בשוחד. צריך גם להביא בחשבון שכשמנהלים משפט, הענישה הרבה יותר משמעותית מאשר בהסדר טיעון".
נזרי גם מזהיר מפני הניסיון לגרור את היועץ או את בג"ץ לדיון ולדרוש מהם להגיד שראש הממשלה נבצר. "זה מסוכן בעיניי", הוא מבהיר. "זו הפיכה שיפוטית, כי זה ניסיון להנדס את המערכת הפוליטית באמצעות כלים משפטיים. זה מסוכן ובעייתי כמו הניסיונות הפוליטיים להצעות חוק להפסיק את המשפט".
הראיון המלא - מחר במוסף מעריב סופהשבוע