כפי שצוין במאמרים הקודמים בסדרה, המידע בדבר גירושין של אנשי הייטק הנו סבוך, מורכב, וארוך מכפי "לדחוס" אותו למאמר כמו זה.
נחשוף אפוא במאמר זה טפח נוסף מהמידע הרלוונטי שכל איש הייטק או בן/ת הזוג שלו/ה ובוודאי עוה"ד המייצג כדאי שידעו;
הסכם העסקה של איש הייטק יהיה בדרך כלל ב"עובי של ספר טלפונים". דרושה בקיאות גדולה של עו"ד מיומן כדי לקרוא מסמך כזה, להבין אותו לעומקו, לאתר את "מנגנוני ההסתרה" שיש בו ולהתחקות אחריהם.
בכל חוזה העסקה של איש הייטק יהיה "סעיף אי תחרות" (כדאי לדעת שעל-פי הדין הישראלי לא ניתן להתנות אי תחרות לתקופה שמעבר לשנה גם אם חוזה ההעסקה נוקב בתקופה ארוכה יותר). תכנון הגירושין ולפחות ניהול אסרטיבי ומיומן של התהליך אם לא ניתן היה לתכנן אותו, יאפשר לסכל או לפחות לשבש טענות של בן הזוג לנכסי קריירה (ראה כנ"ל).
מצד שני, כמעט בכל חוזה העסקה של איש הייטק נמצא מענקים שמותנים באירוע מסוים, בזמן מסוים, או בהגעה ליעד מסוים. כך או כך או כך, מדובר בפרמטרים שיש לעובד ההייטק סוג של שליטה. למשל, אם הוא אמור לקבל מענק מסוים בהגעה ליעד שטרם הגיע אליו, הוא יכול לתזמן את מועד ההגעה ליעד הזה על-פי שיקולי תכנון הגירושין.
במקרה של דוגמא זו ובהינתן כי אותו איש הייטק שלנו כבר "חצה את הרוביקון" והחליט להתגרש, יציע לו עורך הדין שלו מצד אחד להאיץ את הליך הגירושין ומצד שני לדחות עד כמה שניתן את מועד ההגעה ליעד המתגמל (מה הוא יציע לבן/ת הזוג – על כך במאמר הבא).
יהיה כאמור הבדל בין תכנון הגירושין מראש, לבין ניהול הסיטואציה כשעוה"ד מקבל את התיק לאחר שקרב הגירושין למעשה כבר החל. בשתי האפשרויות ובשני הנתיבים הללו, הצלחת הקרב תהיה תלויה במידה רבה בניהול הנכון שלו.
בנוסף לפן המקצועי המובהק והייחודי בגירושיי הייטק, עו"ד רון מיור שהנו גרוש בעצמו ואב ל-5 ילדים ייתן מענה הולם ולמעלה מכך, גם לפנים האחרות של הסכסוך.