בית משפט השלום בתל אביב קיבל אתמול את תביעת הדיבה שהגישו ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ובני משפחתו נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. על אולמרט נגזר לשלם לבני משפחת נתניהו 62,500 שקלים בנוסף להוצאות על סך של 10,000 שקלים ועלות של עורכי דין 25,000 שקלים. השופט המחוזי לשעבר בחיפה, עורך הדין משה גלעד, התייחס הבוקר (שלישי) לפסק הדין בתוכנית "קפאין" עם יואב מינץ ברדיו צפון 104.5FM.
"לא נהג בתום לב": אולמרט יפצה את משפחת נתניהו בעשרות אלפי שקלים
הפיצוי נמוך בהרבה מגובה התביעה המקורית 837 אלף ש"ח. מאיפה נובע הפער, נשאל גלעד בפתח הראיון. "זה לא בדיוק 62.5 אלף שקלים. צריך להוסיף גם 35 אלף שקלים על שכר טרחה והוצאות משפט. עדיין מדובר במספר נמוך. חוק לשון הרע, רץ על המתח שבין חופש דיבור במדינה דמוקרטית שהוא ערך עליון, בלי חופש דיבור אנחנו יודעים מה קורה, אין התפתחות, אין התקדמות ותחושת חופש, לבין ההבנה שלחופש הדיבור גם במדינה דמוקרטית יש גבול, אחרת 'אחד את השני אחים בלעוהו', כלומר מחופש דיבור יכולים לבוא גם מעשים מטורפים. בא חוק לשון הרע ומנסה מצד אחד לא לפגוע לחלוטין בחופש הדיבור ומצד שני לעשות סדר. אתה יכול לראות את זה גם אצל השופט. יש כאלה שיגידו מהצד של ראש הממשלה המיועד שפסק הדין נוקב, בוטה, ויש כאלה שיגידו לאור הסכום: 'מה, זה ההר הוליד עכבר'. לעתים בעיקר בעיקר בתחום הזה של לשון הרע, עצם הקביעה עלולה לפגוע, לא רק הכסף".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
על המשקל שניתן בהחלטה ל"הד הציבורי" אמר, כי "נניח שקבענו שמה שאמר פלוני על אלמוני הוא הוצאת לשון הרע, תביעת דיבה. בית המשפט אומר אני נותן כפל פיצוי. החוק קובע 75 אלף שקלים פיצוי לאדם, אם הוא אמר את הדברים בכוונה לפגוע הוא פוסק כפל פיצוי 150 אלף שקלים. כאן אומר בית המשפט אני משוכנע שהתובעים לא הוכיחו כוונה לפגוע ואז יפסוק 75 אלף שקלים לכל אחד. איש ציבור צריך קצת דעת. כשאתה מכניס רגל לים הכרישים הזה של הפוליטיקה, אתה צפוי למצב של פרסומים לא קלים ואתה צריך ללמוד להתמודד. לכן לבנימין נתניהו הוא פסק פיצוי נמוך (20 אלף). לאשתו קצת יותר גבוה מהסיבה שהוא אמר שהיא אשתו ונגררה אחריו. ליאיר הוא פסק את הסכום הכי נמוך (7,500 שקלים) בנימוק שהוא עצמו השתמש בביטויים כאלה במקרים אחרים".
אם כך, מה ההבדל בין הפרסום הראשון לפרסום השני אצל "אופירה וברקוביץ" שהיה דומה ושם קבע השופט, בזה לא היה לשון הרע, שאל מינץ, ועורך הדין השיב: "הסיבה פשוטה. עורכי הדין של בנימין נתניהו לא הביאו את כל הציטוט ומה שהביאו היה קצר ושם אולמרט מנסה להסביר מה היה בפרסום הראשון. עצם ההסבר שלו על הפרסום הראשון, איננו פרסום לשון הרע נוסף. הוא מדבר על דבר שפורסם ולכן הוא אומר להם: "לא הבאתם לי שום דבר".
לסיום נשאל האם אפשר לדבר כאן במונחים של מי הרוויח ומי הפסיד. "זה מאד קשה. קח למשל להקת אריות. כשכולם שם אוכלים את האיילה שתפסו, הם תמיד נשארים אריות. ברור שזה בעיני המתבונן", אמר גלעד. "מצד אחד רוב הפוליטיקאים הבכירים אינם רוצים להגיע לבית המשפט בדברים כאלה. מצד שני המילים שנאמרו הם באמת 'הגיעו מים עד נפש'. ברור שבנימין נתניהו יבוא ויגיד: 'בוודאי שניצחתי. הראיתי לכולם שאני לא חושש ואי אפשר לדבר ככה. לא באתי בשביל הכסף. באתי בשביל העיקרון ואני תורם את הכסף'. אני סבור שנתניהו, רעייתו ובנו, יצאו וידם על העליונה במידה די רבה. לא באתי להתעשר. באתי כדי שתהיה ערכאה שתגיד לכל מי שמדבר בצורה מוגזמת, לא לעשות את זה. להבא שופט אחר יגיד: 'הזהרנו, יש פסק דין אחד'. זהו פסק דין חשוב. דעתי היא שמי שיצא מנצח זה משפחת נתניהו. עם כל מה שנאמר שם, זה לא פשוט, עדיין יש גבול לחופש הדיבור. ללמדך כמה קשה מלאכתו של השופט. כמה הוא ניסה לפשר".