בפתח דבריה אמרה כרייף, כי "אנשים צריכים להבין שאת יצר המציצנות שלהם הם צריכים לספק במקום אחר. ככל שאבי חימי התנהג ככל אדם באופן מוסרי או לא, זה עניין שלו, אבל התנהגות אנושית כזו או אחרת המקובלת עליו או על אותה אחת, אם זה היה בהסכמה זה אמור להישאר בדלת אמותיהם".
עוד טענה השופטת בדימוס, כי "אם לצד אותו קשר חברי ואינטימי הייתה מערכת יחסים כזו שבגנה חשב חימי שהיא ראויה להתמנות לשופטת, אין בזה שום בעיה. יש כאן בעיה מסוימת. היה מצופה להצהיר על זה שיש להם אולי רומן. אם אתם מנסים להשוות את זה לסיפור שלי, מעולם לא ניתנה המלצה בענייני. אי אפשר להתעלם מהחיים עצמם. הם לפעמים חזקים יותר מהנחיה כזו או אחרת. מזעזע כל פעם מחדש להבין את עוצמת הכוח והשחיתות במערכת. כשהם רוצים לרמוס, לסלק אדם מתפקידו, לא מעניין אותם את מי הם דורסים".
לסיום אמרה: "לבי על בני משפחתו של חימי, לבי גם עליו. אם זה עניין אינטימי בין שניהם זה לא צריך לצאת החוצה, אם זה לא נעשה בהסכמה, זה צריך להתברר. אין שום קשר לסיפור שלי באופן מהותי מסיבה פשוטה. כשהחל הקשר ביני לנוה הוא לא היה ראש הלשכה, ומעולם לא ביקשתי ממנו להמליץ עליי לשיפוט. צר לי עליו, כואבת את כאבו, מאחלת לו שיצליח להוכיח את חפותו ולאותה מתלוננת שהאמת שלה תצא לאור. אם מדובר בחיסול שאין בו שמץ של אמת, זה חמור באותה מידה".