הילה נולדה כילדה יחידה לשני הוריה, כשלאימה שני בנים משתי מערכות נישואים קודמות. אביה נישא לאמה, בינואר 1976, שלוש שנים לאחר ששכל את בנו במלחמת יום כיפור. בדצמבר של אותה השנה נולדה הילה. שני אחיה של הילה מצד אמא היו אז היה בני 16 ו-13. הילה כאמור, נולדה מבלי שהכירה את האח היחיד מצד אביה. אביה נטה שלא לדבר על בנו, אבל הנוכחות שלו בבית היתה מאוד חזקה.
בשנת 2020, אבא של הילה נפטר, לאחר שבשנים האחרונות של חייו אובחן כדמנטי ואיבד את יכולת ההבנה וכשרותו המשפטית. הילה, בתו היחידה, התמנתה כאפוטרופסית על אביה.
משפחה מורכבת. סיפור חיים מורכב
את הילה פגשתי כשהגיעה אלי עם אמה לערוך ייפוי כוח מתמשך. הילה היא זו שיזמה את הפגישה והתעקשה שאמא שלה תערוך ייפוי כוח מתמשך ותיתן הנחיותיה לאופן ניהול החיים שלה, היה ותאבד אף היא, את כשרותה המשפטית. כשסיימנו את הפגישה עם אמא של הילה, הסתקרנתי לגבי המוטיבציה של הבת להוביל את תהליך ייפוי הכוח המתמשך. כך נולד הראיון שלנו.
"ההתלבטות היחידה הייתה אם לבקש להתמנות כאפוטרופסית רק לגוף או גם לרכוש. כיוון שהייתי בתו הביולוגית היחידה של אבי ואימי לא רצתה בשל גילה, לא היה ספק שזו צריכה להיות אני. למעשה, גם לא הייתה ממש ברירה. האחים האחרים שלי, שאינם ילדיו של אבי, לא היו מעורבים כל כך בחייו בשלב זה. בסוף החלטתי לבקש מינוי רק לגוף".
בשלב די מוקדם אחרי שאבא אובחן כדימנטי פתחנו חשבון בנק חדש, בו היינו שותפות אמא שלי ואני, חשבון נוסף ונפרד מהחשבון שהיה לה עם אבי. הצטרפתי כשותפה לחשבון של אמא למקרה שהיא לא תוכל לטפל בחשבונות. בהדרגתיות הסטנו את ההכנסות מהחשבון המשותף של ההורים לחשבון החדש, כך שהחשבון המשותף של ההורים היה יחסית לא פעיל כי לא היו בו כספים משמעותיים".
כשהבן שלי נולד, אמרתי שזה כאילו הם מתחלפים בתפקידים: אבא שלי מאבד מילים והבן שלי לומד מילים חדשות, אבא שלי מאבד שליטה על סוגרים והבן שלי נגמל מטיטולים. הם היו כמו תמונת מראה אחד של השני, רק הפוך. היום יום שלי יחסית לא נפגע כי הייתה לאבא שלי מטפלת וכי הוא חי עם אמא שלי בבית גדול ויפה. ידעתי שהוא בידיים טובות ולכן יכולתי להמשיך עם החיים שלי.
כשהייתי בחופשת לידה ואמא שלי והמטפלת היו צריכות ללכת לסידורים, הן היו משאירות את אבא שלי אצלי - 'בייביסיטר על אבא'. אהבתי את רגעי האחד על אחד איתו. הייתי משמיעה לו שירים עם אוזניות כי ידעתי שזה מאוד עוזר. הוא היה שר, יותר מלמל, את השירים בקולי קולות. כל כך הצטערתי שאני לא יודעת איזה שירים הוא היה רוצה לשמוע, חוץ משניים שזכרתי במעומעם שהוא אהב לשמוע, לא הצלחתי לחשוב על עוד שירים".
השאלה השניה שמעסיקה אותי היא - האם חשוב לו שנזכור ונציין את בנו החלל עד יום מותו, או שאם כשהוא שוכח, פשוט לתת לזה להיות. מאז שאני זוכרת את עצמי הוא הקפיד לקחת אותי איתו לבית העלמין, באופן קבוע. לא פספס אף ביקור. אחרי שהדמנציה העמיקה, הוא התנתק מהטקסים. השאלה השלישית היא האם הוא היה באמת רוצה שאני אהיה זו שמטפלת בו. נרתמתי לתפקיד בלי לחשוב יותר מדי, אבל אולי הוא היה מעדיף מישהו אחר".
אני לוקחת לי שאלת בונוס: הייתי שמחה לדעת מראש איזה שירים הוא אוהב. המוסיקה כל כך הרגיעה אותו. אם היה לי איזשהו פלייליסט שהוא היה מכתיב מראש, היה לי יותר קל לדעת שאני עושה לו 'גוד טיים'. בחיי היום יום אנחנו לא חושבים על זה, אבל כל כך חשוב שנדע מה ההורים שלנו אוהבים ומה נעים להם או מה משמח אותם. שאלות לכאורה כל כך פשוטות אבל לא מתעכבים עליהן כשהכל בסדר. כשפתאום נתקלים בזה כבר, לפעמים זה כבר מאוחר מדי ואין את מי לשאול".
זה חשוב גם בהיבט של לחסוך את הפרוצדורה של קבלת המינוי מול בית משפט וחוסך פיקוח שוטף של האפוטרופוס הכללי. אבל בגלל אולי שלא הייתי אפוטרופסית על רכוש אלא רק על גוף ומהחוויה האישית שלי, היה לי יותר חשוב לשבת ולדבר על הדברים היומיומיים האלה – כמו איזה שירים היא אוהבת ואיפה היא רוצה לחיות במצב כזה או אפילו אילו טקסים ואירועים חשוב לה שאקפיד שתיקח בהם חלק. מה שקרוי בייפוי כוח מתמשך דווקא 'עניינים אישיים'.
אני יודעת שהיום הבנקים מערימים קשיים על חשבונות שמנוהלים תחת אפוטרופוס ויותר גמישים כשמדובר בחשבון שמנוהל תחת ייפוי כוח מתמשך. גם את פיצול החשבונות, כמו שאמא שלי עשתה באופן לא פורמלי, אפשר להורות בהנחיות מקדימות של ייפוי כוח מתמשך ולחסוך קשיי נזילות כספית. חשוב לי שאנשים יבינו שהחיים מתהפכים כשבן משפחה מאבד את הקוגניציה. אז אם אפשר לפשט ולו במעט את ניהול החיים, בעיקר עבור הילדים והקרובים – אני חושבת שזה פתרון שכל אחד חייב לאמץ ולעשות.
אמא של הילה נפטרה בטרם השלימה את כתיבת ייפוי הכוח המתמשך. הנחמה של הילה היא שלא נדרשה לעבור עם אמא שלה, כמו עם אביה, תקופה של חיים בחוסר יכולת "להבין בדבר" (חוסר כשרות משפטית בלשון החוק). אנחנו לא באמת יודעים מה צופן לנו העתיד ואיזו תוחלת חיים ואיכות חיים צפויים לנו. הפתרון המשפטי בדמות ייפוי כוח מתמשך עשוי לתת לנו, ולו במעט, שקט נפשי, שליטה בחיינו ושלום בית במסגרת המשפחה.
התרעות פיקוד העורף