בין נימוקי העמדה, נטען כי "סעיף 85 לתקנון הכנסת מורה כי 'ועדה רשאית לתקן הצעת חוק שהיא דנה בה... והיא רשאית לתקן גם סעיפי חוק שלא נזכרו בנוסח הצעת החוק שאושר בקריאה הראשונה, ובלבד שהתיקונים לא יחרגו מגדר הנושא של הצעת החוק'. הקביעה מהו נושא החורג מגדר הנושא של הצעת החוק אינה פשוטה. המונח 'נושא', סובל, מן הבחינה הלשונית, רמות הפשטה שונות'".
"בפסיקה נקבע כי ככלל, לוועדה המכינה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, ולוועדת הכנסת, שיקול דעת רחב לגבי הגדרת 'נושא' ההצעה", הוסיפו, "אך יחד עם זאת, נקבע כי סמכות זו אינה בלתי מוגבלת, והוצעו מספר שיקולים לשם הקביעה האם מדובר בנושא חדש. לדעתנו, בהינתן מאפייניו של שינוי המתווה שבא לידי ביטוי בהצעה מיום ה-20.3.2023 ביחס להצעות קודמות, לרבות היקף השינוי ומרכזיות הנושא, יש לראות בהצעת החוק המתוקנת 'נושא חדש'".
לאחר מכן הבהירו בעמדתם כי "מראש נושא הצעת החוק היה מצומצם ועסק בעיקרו בנושא הספציפי של הרכב הוועדה למינוי שופטים. לפיכך, שינוי דרמטי ומשמעותי בהרכב המוצע ובמודל המינוי מהווה שינוי חזית, אשר עולה לכדי נושא חדש מבחינה מהותית. גם מבחינה מהותית דרישה זו מוצדקת. שינוי החזית מצריך לימוד וליבון של השלכות ההצעה על שיטת המשפט בישראל".
כזכור, במהלך דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, הציע היו"ר רוטמן פשרה בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, ובה יהיו שתי ועדות זהות בהרכבן למעט הרכב השופטים בהתאם לערכאות השונות. "אני חושב שהדבר הנכון הוא להיענות לביקורת", ציין רוטמן. לפי ההצעה, הערכאות הנמוכות - נשיא העליון ונשיא מחוזי שייבחר ע"י נשיאי המחוזי ונשיא שלום שיבחר על ידי נשיאי השלום.
כמו כן, אמר רוטמן: "היחס היום בין האופוזיציה לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים הוא יחס של 1-3. אני חושב שראוי לשמר ולעגן את היחס הזה ולכן אני חושב שאם נעשה בוועדה יחס של 6-2 אנו בעצם שומרים על הייצוג. כלומר שיהיו: 3 שרים, 3 חברי כנסת לקואליציה ו-2 חברי כנסת לאופזיציה". בנוסף, רוטמן מבקש שתהיה דרישה שנציגי סיעות האופוזיציה יהיו משתי סיעות ושנציגי הקואליציה יהיו משלוש סיעות.