חשוב לדעת, שבהסכם גירושין חלקו של עוה״ד חשוב, לא פחות מאשר בייצוג בהליך משפטי – הסכם הגירושין למעשה מקבל תוקף של פסק דין ותוכן ההסכם מהווה פסק דין לכל דבר וענין. הוי אומר שניסוח ההסכם הינו קריטי ביותר.
עורך דין מקצועי צריך, בראש ובראשונה, להעלות בפני בני הזוג את הנושאים בהם צריך לגבש הסכמה ומנסיונו עליו לפרט לצדדים את התרחישים השונים שבהם יתקלו בעתיד - החל מיום הגירושין והלאה ולהתייחס אליהם בהסכם. בשלב השני עליו להציע לצדדים פתרונות יצירתיים, על מנת לגבש הסכמות. בסופו של דבר, לאחר שגובשו ההסכמות, עליו לנסח את ההסכם בצורה חדה וברורה, על מנת שיהיה חוקי וכן שלא יהיה משתמע לשתי פנים - דבר שיוביל בהמשך לסכסוך משפטי אותו אנו מנסים למנוע.
אבל ׳לטנגו צריך שניים׳ ולא תמיד מצליחים לגבש יחד הסכם גירושין - במצב זה אין מנוס מהליך משפטי. למעשה, הליך משפטי הוא כמו משחק שחמט כאשר מצריך:
עקרונית, הסמכות לדון בכל שאר התביעות (מזונות החזקת קטינים וחלוקת רכוש) נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. אבל המחוקק נותן אפשרות להגיש תביעות אלו בבית הדין הרבני בכפוף לשני תנאים האחד, תביעות אלו יוגשו בצמוד (ובלשון הפסיקה ׳בכרוך׳) לתביעת גירושין שהוגשה בבית הדין הרבני והתנאי השני שתביעה בנושא זה לא הוגשה קודם בבית המשפט לענייני משפחה.
מכאן נוצר המושג ׳מרוץ סמכויות׳ - משום שהצד שיפתח את התיק ראשון יכריע היכן יתנהל ההליך ולמעשה מתקיים ׳מרוץ׳ מי יפתח את התיק ראשון והיכן.
התנהלות זו, יוצרת פער בין פסיקות בתי המשפט לפסיקות בית הדין הרבני במגוון רב של תחומים. לדוגמא חלוקת אופציות, חלוקת מניות, חלוקת בית שנרכש שלא בחלקים שווים, מיסוי חברות ועוד שלל סוגיות.
לכן, גם בסוגיית הרכוש צריך להיעזר במייצג שהינו גם עו״ד הבקיא בחוקים ובפסיקת בתי המשפט וגם בטוען רבני הבקיא בהלכה, בסדרי הדין ובפסיקות של בית הדין הרבניים - על מנת לנהל את התיק בצורה הטובה ביותר ולהשיג את התוצאה המושלמת.
ונסיים שוב ב׳משחק השחמט׳ – למעשה, הליך גירושין יכול להתנהל בשתי ערכאות שונות. כך שמדובר במשחק שחלקו מתנהל בכללים מסוימים וחלקו בכללים שונים, כאשר לעיתים הצד שכנגד לא בקיא היטב בכללים השונים – במצב זה, ישנו מרחב פעולה אדיר ויתרון מוחץ לייצוג שהינו גם עו״ד וגם טוען רבני.
התרעות פיקוד העורף