כ-17 שנים וחצי עברו מאז רצח תאיר ראדה, אז תלמידת כיתה ח' בבית הספר התיכון "נופי גולן" בקצרין, ושאלת זהות הרוצח עדיין מלווה את הפרשה שנחקקה בזיכרון הקולקטיבי הישראלי יותר מכל בשל הכשלים שהתגלו בחקירת החשוד המרכזי, רומן זדורוב, אשר מצפה הבוקר (חמישי) להכרעת דינו במשפט החוזר. 

רומן זדורוב: "לא יכולתי להוכיח את חפותי, לא הייתה לי ברירה אלא להודות"‎‎

ב-6 בדצמבר 2006, סמוך לשעה 13:30, נצפתה ראדה לאחרונה לאחר שהחליטה להיעדר משיעור תיאטרון, בדרכה לשירותי הבנות הממוקמים בקומה השנייה. משבוששה לשוב לביתה לאחר הלימודים דיווחו הוריה למשטרה על היעדרותה, וסמוך לשעה 19:00, בסיומן של סריקות בבית הספר, אותרה גופתה כשהיא מתבוססת בדמה בתוך תא שירותים נעול מבפנים.

הוריה של תאיר ראדה בהלוויה (צילום: חמד אלמקת)
הוריה של תאיר ראדה בהלוויה (צילום: חמד אלמקת)

החקירה

בתחילה העריכה המשטרה כי בני נוער אחראים למעשה, ואף תשאלה עשרות מתלמידי בית הספר, אך לאחר מספר ימים שינתה כיוון וזימנה לחקירות חשודים אחרים, בהם גנן בית הספר, חסר בית ששוחרר לאחר זמן קצר ואף עבריין המין בני סלע, שנמלט ממעצרו סמוך לרצח ונתפס יומיים לאחר התרחשותו. 

שישה ימים לאחר הרצח נעצר זדורוב, פועל בניין אוקראיני שעבד בבית הספר והחזיק באשרת תייר, אותה האריך מספר פעמים. זדורוב, שהתגורר בבית הוריה של אשתו אולגה בקצרין, הכחיש תחילה את החשדות נגדו, אך לאחר שמונה ימי חקירה, ברקע סתירות שנמצאו בעדותו, הוא הודה בפני מדובב שהוכנס לתאו כי רצח את ראדה.  

רומן זדורוב, ארכיון (צילום: חמד אלמקת)
רומן זדורוב, ארכיון (צילום: חמד אלמקת)

לאחר ההודעה שחזר זדורוב את הרצח, ולדברי חוקריו מסר להם פרטים מוכמנים שרק מי שביצע את הרצח יכול היה לדעת, אם כי במהלך השחזור סיפק פרטים אחרים שסתרו את הממצאים. זדורוב טען כי ביצע את הרצח לאחר שראדה קיללה אותו בעקבות סירובו לתת לה סיגריה. קרוביה של ראדה טענו לאחר מכן כי היא לא עישנה סיגריות. לאחר שפורסם המניע לרצח, חזר בו זדורוב מהודאתו וטען כי הודה במיוחס לו בעקבות לחצים קשים שהפעילו עליו חוקרי המשטרה. 

המשפט הראשון

כתב האישום בגין רצח הוגש נגד זדורוב לבית המשפט המחוזי בנצרת ב-18 בינואר 2007. לפי כתב האישום, זדורוב שיסף את גרונה, דקר אותה פעם נוספת בצווארה ופצע אותה בחלקים נוספים בגופה. לאחר התקיפה נעל את דלת השירותים מבפנים, טיפס מעליה ויצא מהתא. משם, כך נטען במסמך, המשיך לשירותי הבנים, שם שטף את הסכין שבו השתמש, ולבסוף העלים אותו ואת המכנסיים שלבש. המשטרה לא איתרה כתמי דם בשירותי הבנים וגם לא על זוגות מכנסיים שנמצאו על ידיה ותאמו לתיאור מכנסיו. 

המשפט יצא לדרך ב-8 בפברואר באותה שנה, וכחודשיים וחצי לאחר מכן עתרה משפחת ראדה לבג"ץ בדרישה לפתוח מחדש את התיק ולחדש את החקירה, וזאת בעקבות ראיות מזירת הרצח שסתרו, לטענת בני המשפחה, את גרסת המשטרה. העתירה נדחתה על הסף. 

הפגנה למען רומן זדורוב (צילום: אבשלום ששוני)
הפגנה למען רומן זדורוב (צילום: אבשלום ששוני)

ב-14 בספטמבר 2010 הרשיע הרכב השופטים, שכלל את אב בית הדין יצחק כהן, השופט חיים גלפז והשופטת אסתר הלמן, פה אחד את זדורוב. השופטים הסבירו בפסיקתם כי זדורוב ידע פרטים מוכמנים שאף אדם אחר לא יכול היה לדעת. בנוסף, פסיקתם התבססה גם על טביעת נעל שנמצאה על מכנסיה של המנוחה, שלגביה טענה התביעה כי היא תואמת לחלוטין לזו של זדורוב. בסיום המשפט הוטלו עליו מאסר עולם ושלוש שנות מאסר נוספות בגין הרצח ושיבוש מהלכי משפט.  

הערעורים על פסק הדין

זדורוב הגיש שני ערעורים על פסק הדין לבית המשפט העליון. הראשון כלל חוות דעת של מומחים אשר סתרו, לטענת עורכי דינו, חלק מהראיות שבגינן הורשע, בהן גם טביעת הנעל המדוברת. במרץ 2013 העליון הורה לבית המשפט המחוזי לעיין מחדש בראיות, אך בסופו של דבר זה לא עזר לזדורוב, שהורשע בשנית ברצח ב-24 בפברואר 2014 לאחר שטענותיו נדחו על ידי השופטים. 

בסוף אותה שנה ערער זדורוב לעליון פעם נוספת, וטען, בין היתר, כי בתא השירותים נמצאו עדויות בדמות עקבות נעליים השייכות לאדם אחר. בדצמבר 2015 נדחה גם הערעור השני של זדורוב, אך הפעם ברוב של שני שופטים (יצחק עמית וצבי זילברטל) מול אחד - השופט יורם דנציגר שטען כי יש לזכותו מחמת הספק. 

המשפט החוזר

ההתפתחות הדרמטית ביותר בפרשה הגיעה באוקטובר 2019, אז פנה עורך דינו של זדורוב, ירום הלוי, לבית המשפט בבקשה לקיים משפט חוזר. בתחילת אותה שנה פנה הלוי למכון לרפואה משפטית בנוגע לכתם דם של ראדה שהתגלה בתא שירותים מספר 3, הסמוך לזה שבו בוצע הרצח.

רומן זדורוב משתחרר למעצר בית  (צילום: מיכל גלעדי, פלאש 90)
רומן זדורוב משתחרר למעצר בית (צילום: מיכל גלעדי, פלאש 90)

ב-11 במאי 2021 פסק המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט חנן מלצר, על עריכת משפט חוזר לזדורוב לאחר שקיבל את חוות הדעת לפיה כתם הדם נזל על אחת העקבות שנמצאו בין התאים, ונקבע לגביה שאינה שייכת לזדורוב, בטווח של עד שעה לאחר הרצח. וזאת, מתוך הנחה כי לא ייתכן שטביעת הנעל הזו שייכת לאחד המחלצים שהגיעו למקום בערב, אלא לאדם אחר. מלצר הסביר כי הממצא סותר את גרסת התביעה, לפיה כתם הדם נמצא בתא מספר 2, שדרכו נמלט, לכאורה זדורוב. 

ביולי 2021 הוגש כתב אישום חדש נגד זדורוב, והוא שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים אצל חמותו. ב-12 באוקטובר 2021 יצא לדרך המשפט בפני הרכב בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר קולה, לצד השופטים דני צרפתי ותמר נסים שי. 

במהלך המשפט החוזר התעמתו עורכי הדין מהפרקליטות עם השופטים לא פעם. בין היתר, טענה עוה"ד מיטל חן רוזנפלד כי השופטים קולה וצרפתי "הרסו את החקירה הנגדית" והכניסו מילים לפיו של זדורוב. באופן דומה, גם עורך הדין מטעם הפרקליטות ויאאם קבלאוי התעמת עם השופט קולה, וזאת לאחר שזה סירב להתייחס לטענותיו בגין "אמירות מעליבות", לדבריו, מצד עורך הדין ירום הלוי.