עו"ד משה גלעד, לשעבר שופט ביה"מ המחוזי בחיפה שוחח היום (שני) בתכניתו של יואב מינץ ברדיו צפון 104.5FM על רקע הכרעת הדין במשפטו החוזר של רומן זדורוב הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה בשירותי הבנות בבית ספרה 'נופי גולן' בקצרין בשנת 2006.
מההודאה עד למשפט החוזר: הטלטלות בדרך להכרעת הדין של זדורוב
מתן הכרעת הדין בתיק רומן זדורוב נדחה - זהו התאריך החדש
"נקווה שהמשפט הזה סוף סוף יגיע לסיום", אמר בפתח השיחה. "ראשית, הייתי אומר שהמשפט הזה שנמשך זמן רב עם תהפוכות רבות, זה גם משפטים אחרים שהיו, אני מזכיר את משפט עמוס ברנס, מראים דבר אחד, מראים משהו על בריאותו המשפטית ועל תחושת הצדק הטבעית של עם ישראל. כי בסופו של דבר, אם תסתכל, ישנם עמים 'נו בסדר, אז אחד נכנס, יצא, מאסר עולם, מה כבר זה משנה'. לא, עם ישראל צמוד למסכים, לעיתונים, בגורלו של אדם אחד, האם יש טעות, האם יש ספק, וכדומה. וזה דבר מאוד חשוב".
באשר לתוצאות המסתמנות של הכרעת הדין, ציין: "הדבר השני של משפט זדורוב, הייתי מאוד רוצה להיות זבוב על הקיר ולתת את התשובה לפני אבל אי אפשר לדעת. נוצרה במידה רבה על ידי התקשורת, וכך צריך להיות, אווירה ונטייה ותחושה שאוטוטו אדם חף מפשע שריצה המון שנות מאסר, המערכת קמה על עצמה ומסוגלת לתקן עצמה, ואוטוטו הוא ייצא זכאי. אני לא יודע מה תהיה התוצאה בסופו של דבר, שלושה אנשים בשר ודם, כמוך וכמוני וכמו כל עם ישראל, צריכים להחליט. ויש פה שאלה מרכזית אחת - מה קובע? ממה השופטים ירכיבו את פסק דינם? ממה הם ישקיטו את מצפונם? כי זו נקודה מאוד חשובה".
"אני הייתי שופט תקופה של תשע שנים וישבתי כאב בית דין של פשעים חמורים והוא אמר 'עד היום בחלומותי עולים מקרים שאני מסתובב על יצועי שמא טעיתי', כי כמו שכתב פרופ' פרידמן לבית המשפט 'אין ארנק ואין חרב' שופט שעולה על יצועו בלילה, הדבר היחידי שאכפת לו, 'איך אני ארגיש מחר ואיך אני ארגיש בחיים, האם צדקתי או לא צדקתי', וזה גם חשוב", אמר.
גלעד הדגיש: "הדברים שעומדים לדין, במרכאות, זה מה מנצח, האדם או המדע, או הספק. ברור לגמרי שהבעייתיות הגדולה ביותר כנגד זדורוב הינה העובדה שהוא הודה, לא רק העובדה שהוא הודה במשטרה, לעיתים הציבור, איך אומרים, מת לדפוק אותם, מת להראות למשטרה 'הנה טעיתם'. אלא שהוא הודה בפני מדובב, לא רק שהוא מדובב, אלא הוא עושה סימנים למדובב וממשיך להודות לא פעם ולא פעמיים וממשיך להודות, וזו בעיה, למה עשית את זה?", תהה.
עוד הסביר עו"ד גלעד באותו נושא: "כי גם כשאתה מסתכל על ההודאה - היא איננה של אדם שבור מזיל ריר, מדמם, קרוע מבפנים ומבחוץ, למה עשית? מהצד השני, ידוע עוד מתקופת הרמב"ם,ההלכה היהודית קבעה וטוב וראוי שאלף חוטאים יצאו בחוץ מאשר אדם חף מפשע. זה קורה, בתי משפט רבים עד לא מזמן, עדיין אולי גם, קוראים להודאה 'מלכת הראיות'. יש לך הודאה אז יש לך ניצחון לתביעה, וזה לא ככה. אנשים מודים לעיתים מסיבות שונות".
"אז זאת המחלוקת הגדולה", הצהיר. "בין מה שקרה, שהוא שם עצמו רשע, לבין נושאים מדעיים שבעיקר אחד משולב התגלה לאחר זמן רב שאולי מייצר ספק. מה הכוונה? נמצאו אפשרויות מדעיות שבתוך אותו תא שבו נרצחה לצערנו באכזריות ילדה קטנה, ייתכן והיה אדם נוסף, זה לא שהופיעה יד אלוהים ואמרה 'זדורוב לא אשם' אלא זה מוסיף נדבך 'רגע, אם הסיפור שלו, ההודאה שאתם כל כך מתהללים בה, היא הנכונה, מה עושה שם אדם נוסף ולמה הוא לא סיפר עליו?'"
לבסוף, סיכם: "בסוף, אנשים התרשמו, כפי אני רואה, אמירות שונות של אב בית הדין ואולי חלק נוסף של השופטים, שמטות את המחשבה שזו דעתם. אז פה הייתי רוצה קצת לצנן את רחשי הציבור, לא תמיד שופט שואל שאלות שמפריעיות לו באותו זמן, כשהוא הולך לכתוב זה מתהפך. אני זוכר את עצמי נוסע לחו"ל, השארתי פסק דין להרשעה והקדמתי את חזרתי כי החלטתי לשנות. אלה העובדות, כולנו בני אדם, אנחנו לא מכונות, השופטים הם לא מכונה שבאים שמים אסימון ויוצא פסק דין, אנחנו בני אדם, תמיד היה ותמיד יהיו טעיות. כשיש לנו מערכת בריאה אז היא טובה והיא מביאה לצדק, יחסי, אבל צדק".