פרסום ראשון: הרשות לזכויות ניצולי שואה מסרבת להכיר במנחם נבו, ניצול שואה יהודי אשר נמלט מגרמניה עם משפחתו כשהיה בן ארבע, בשל תקופה בה שהה בחו"ל בשליחות המדינה.
נבו נולד בשנת 1934 כשהיה בן ארבע, בשנת 1938, משפחתו נמלטה מגרמניה ולאחר מסע מפרך הגיעו לאורוגוואי. בני המשפחה המורחבת של נבו לא שרדו. בשנת 1952, כשנבו היה בן 18, הוא גויס על ידי הסוכנות ונשלח לשנה בישראל שם היה תלמיד במחזור י"א של המכון למדריכי חו"ל של הסוכנות היהודית בישראל. נבו התגורר ועבד בקיבוץ ארז בדרום והיה בין מקימי קיבוץ גבעת זייד.
למרות שנבו עלה לארץ בשנת 52 הוא קיבל אזרחות רק ב-58. בשנת 53 הסוכנות דרשה מנבו לחזור לאורוגוואי להקמת מסגרות נוח חלוציות באורוגוואי ופראגוואי בכדי להכין צעירים לעלייה לארץ. נבו חזר חזר למדינה בה גויס והצליח מאד כשליח הסוכנות בהקמת תנועת נוער מהגדולות בדרום אמריקה.
בשנת 58 נבו חזר לארץ והתמקם בקיבוץ אור הנר. בשנת 2017, נבו פנה לראשונה בבקשה להכרה בו כניצול שואה, כמי שנמלט מגרמניה במהלך שנות השלטון הנאצי. ברשות לזכויות ניצולי שואה סרבו ודחו את בקשתו בטענה שעלה לארץ רק בשנת 1958, וחוק נכי רדיפות הנאצים קובע כי ההכרה בניצול שואה היא למי שעלה לארץ לפני שנת 1953.
נבו פנה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים וביקש לסייע לו במיצוי זכויותיו. עורכת הדין מיכל פומנרץ הגישה מטעם הסיוע המשפטי ערר לבית המשפט השלום בתל אביב בדרישה לשנות את החלטת הרשות. גם היום, ביום השואה, נבו ממתין להכרעה האם הוא יקבל הכרה מהרשות לזכויות ניצולי שואה.
עו"ד רעות מיכאלי מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים (מחוז תל אביב) מסרה ל'מעריב': "גם היום ישנם ניצולי שואה שעדיין לא קיבלו הכרה לקבלת קצבה, חלקם אף לא מודעים לזכאותם, ואנו קוראים לניצולים ולבני משפחותיהם לפנות אלינו כדי לקבל ייעוץ וסיוע משפטי, ללא עלות".
מירטה, רעייתו של נבו, אמרה בשיחה קורעת לב עם 'מעריב': "התחושה שלא מכירים במנחם כניצול שואה הייתה נוראית. מנחם עמד שם ושאל איך זה יכול להיות שלא מכירים בו כניצול שואה? היו שם דמעות במעמד הזה. בכל יום מנחם שואל אותי מתי תהיה ההחלטה, ואני אומרת לו שזה תמיד לוקח כל כך הרבה זמן. מה אני אגיד לו? שזאת בושה? יש לנו תחושת השפלה".