על פי כתב התביעה, הגבר פתח במסע רדיפה והשפלה של האשה, הן במהלך הנישואין והן לאחר הגירושין - ששיאו היה בהתקנת מצלמות בתוך שקעי בחשמל בסלון ובחדר השינה שבדירתה. מצלמות אלה צילמו (קול ותמונה) במשך 24 שעות ביממה ללא ידיעתה וללא הסכמתה של האישה, ותוך שהאיש צופה, שומע, מתעד ומקליט את כל המתרחש, לרבות אקטים של קיום יחסי מין.
במהלך סריקה שבוצעה בדירתה נמצאו שתי מצלמות מוסלקות בשקע חשמל, האחת בסלון והשנייה בחדר השינה מכוונת ישירות מעל מיטתה. המצלמות והשקעים הוסרו מהקיר והוכנסו לשקית מתוך כוונה לקחתם למחרת היום למעבדת מחשבים וכן להגשת תלונה במשטרה. למחרת היום, התחוור לאשה כי הבעל פרץ לדירתה, בהיותו מנעולן במקצועו, החליף את כל השקעים בשקעים רגילים והכל במטרה לטשטש ולהעלים ראיות כאשר מעשיו של הבעל ללא ספק גרמו לאישה לעוגמת נפש חמורה ולצער בל ישוער.
מנגד טען הבעל, כי המצלמות הותקנו בידיעת האישה ובהסכמתה רק לאחר שהאישה נתפסה על ידי הבעל, בזמן נישואיהם, כשהיא מקיימת רומן עם בן מיעוטים. המצלמות הותקנו בהסכמה וכניסיון להשיב את האמון בין הצדדים ולהשהות ככל האפשר את הליך הגירושין במטרה להגן על הילדות הקטינות מנישואיהם. כמו כן, המצלמות הותקנו בעוד הבעל גר בדירה וחי עם האישה כבן זוגה לכל דבר. לפיכך, לא עבר הבעל על החוק ולא פגע בפרטיותה. התקנת המצלמות היו לבקשת האשה "...כמעין 'הכאה על חטא', כהתחייבות והוכחה שלא תחזור על מעשיה העגומים".
שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, יהורם שקד לא קיבל את טענות הבעל ולא חסך דברי ביקורת עליו - "הגנתו של האיש, מלבד היותה מנוגדת בתכלית הניגוד לראיות, היא אף עומדת בסתירה חזיתית לשורת ההיגיון ולשכל הישר. לצערי, הגנתו של האיש מאששת לחלוטין את טענתה של האשה כי האיש התייחס אליה משל הייתה קניינו הפרטי", כתב השופט שקד והוסיף: "לא ניתן שלא להביע פליאה רבתית על אי הסבירות הקיצונית שבעדותו של האיש, שהרי ממה נפשך, אם אכן המצלמות הותקנו בהסכמתה של האשה כדי 'להחזיר את האמון', אז מדוע אם תדע היכן הן ממוקמות היא תכסה אותן? ואם מסקנתו של האיש כי האשה תכסה את המצלמות אם וככל שתדע היכן הן ממוקמות, אז כיצד הדבר יעלה בקנה אחד עם רצונה 'להחזיר את האמון'?! לצערי הרב, שמיעת עדותו של האיש בעניין זה, גרמה לחוסר נוחות ולתהיות בשאלה לאילו עוד מחוזות רחוקים של מופרכות מסוגל בעל דין להוליך את עדותו".
לסיכום, השופט הביע את מורת רוחו מהתנהלותו של הבעל וקבע כי צילום אדם במצבים אינטימיים בסלון ביתו ובחדר השינה שלו היא ביטוי חמור ביותר לפגיעה בפרטיותו של אדם וכי מעשיו של הבעל בוצעו בחוסר תום לב ויש בהם בכדי לרמוס את פרטיותה של האישה ורשעות בלתי מבוטלת משכך יש לגנותם בכל גינוי וגנאי. לבסוף כבוד השופט שקד חייב את הבעל בתשלום פיצויים לאישה על הרף המקסימלי על סך של 100,000 ש"ח וכן תשלום נוסף בעבור שכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 ש"ח.
*הכותבת לא ייצגה בתיק.
התרעות פיקוד העורף