הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
״בהמשך לזיכוי הפנומנלי אתמול של אנס ערבי מגעיל מאונס קשישה ניצולת שואה״, מסביר שקלאר, ״שהעיר את כל הגאונים, שאינם טורחים לקרוא פסקי דין לפני גיבוש דעתם הלא מלומדת, ושל כל ארגוני הנשים והמצקצקים מטעם עצמם, הלכתי לקרוא את הכרעת הדין.
במלואה. כולה. ללא קיצורים.
לטעמי מגיע צל״ש לבית המשפט המחוזי בנצרת על אומץ הלב על היושרה ועל ההגינות.
היה להם תיק כל כך קשה; לקוח כל כך רע, אנס ערבי, שהיפר צו פיקוח, מחד גיסא, מתלוננת כל כך קורבנית ומסכנה, מאידך גיסא, ודעת קהל ככ חד צדדית - שאך לפלא בעיני הדבר, שהצליחו להתגבר על כל אלה ולשפוט ביושר בלי להיכנע לרעשי הרקע והפחד מהתגובות.
והתגובות לא מאחרות לבוא. הרשת רעשה וגעשה, התקשורת בכל המדיות לא מפסיקה להוציא קטעי משפטים ולהתגולל על השופטים.
כל המומחים מטעם עצמם מצטטים משפטים מוכנים על נפגעות תקיפה מינית, על מהימנות, על שיתוק וקפיאה, על חוסר האפשרות שלא להאמין למתלוננת, כי מתלוננת קשישה לא תבדה אונס שלא היה.
ממשיך עו״ד שקלאר ומפרט:
״בקצרה אספר לכם שלא תצטרכו לקרוא 35 עמודים מלומדים ומפורטים שלא הותירו שאלה פתוחה. השופט קולה נזהר זהירות יתרה בכבודה של המתלוננת, נזהר כפול ומכופל בהלכות המחייבות אותו לשקול שוב ושוב את תגובותיה של נפגעת תקיפה מינית. רואים שהוא מתנצל על כך שנאלץ לזכות. קוראים שהוא מכבד את המתלוננת, אף הרבה יותר משמגיע, לאור שקריה המרובים.
הסיפור פשוט מאד. יש ראיות אובייקטיביות; מצלמות שמתעדות את המפגש הראשוני בין השניים - שמדגים את השקרים של הגברת לגבי מפגש זה.
ישנן שיחות מוקלטות על סקס בתשלום, שיחות בוטות מהן עולה שהגברת מזמינה את החשוד לקיום יחסי מין בתשלום ואף מציעה לו את חברותיה. החשוד גם מפרט בפניה את יכולותיו האוראליות הנפלאות שיבצע בה. היא מתעניינת במחיר השירות. גם שיחות אלה מוכחשות עי הקשישה ומדגימות שקרים מובהקים שלה, כשלא ידעה שהוקלטה, וגם אחרי שמשמיעים בפניה את השיחות - מסתבכת בשקרים בוטים.
ויש את האירוע עצמו, כשהגברת מראה לחשוד את חדר השינה, נכנסת איתו לשם, כל זאת, כשבעלה הסיעודי והעובד הזר בבית.
והכל מלווה בשלל שקרים המתוארים בהכרעת הדין וחוסר היתכנות בהסברים.
ויש את אחרי היארוע, כשהיא יושבת עם החשוד מוזגת לו מים, הם נפרדים לברכה ומסכמים שייתן לה הצעת מחיר למחרת, ואין לה כל כוונה להגיש תלונה, כך לדבריה, עד אשר היא מגלה את הדימום, ונדרשת להסברים בבית החולים, ומשוכנעת עי סובבים להגיש תלונה, ומוסרת כאמור תלונה שקרית שנסתרת מאוחר יותר בראיות אובייקטיביות.
נשאלת כמובן השאלה - ומה עם הדימום?
יש תשובה. המכון לרפואה משפטית נתן חוות דעת וקבע שאי אפשר לייחס את הדימום והחתכים באיבר המין לאונס דווקא, ובהחלט יכול להיות שנגרמו מיחסי מין בהסכמה, עקב גילה המתקדם של הגברת.
ממשיך שקלאר ומשבח את ביהמ"ש על יושרתו:
״זיכויים בתיקי אונס יותר נדירים בישראל ממטר של מטאורים, וזה האחרון הינו חריג בכל קנה מידה ומנוגד לכל הסיכויים בגלל הפער האדיר במאזן הכוחות בין הנאשם והמתלוננת, האנס הערבי המנוול אל מול הקשישה המסכנה ניצולת השואה. בגלל תקשורת עוינת כזאת - הקוראת לפטר את השופטים, אין זיכויים בישראל בעבירות מין, שלל תלונות שווא מתקבלות, גם באלימות במשפחה וגם בתיקי סחיטה ונקמה.
השופטים פשוט פוחדים לזכות.
הגיע הזמן שתצא בת קול - שהרפורמה הנדרשת היא לא במערכת המשפט - בכל אופן לא כזאת המוצעת ע"י רוטמן וחבר מרעיו, אלא בתקשורת החד צדדית - המתנצלת בפני ארגוני הנשים ופוגעת בחפים מפשע״ !!
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר