לדברי עו"ד בירק, אין הגדרה חד משמעית למה היא אותה ההטרדה. "זה עניין סובייקטיבי", היא אומרת, "וזה יכול להשתנות מאדם לאדם מהי רמת המוטרדות. העקרונות לא מוגדרים מראש, זה תלוי בנסיבות ובעוצמה, האם מדובר במקרה חד פעמי, במפגש מקרי ומטריד ברחוב? או האם מדובר במי שמגיע אלי לבית פעם אחר פעם ומטריד או מאיים?".
לאחר הפנייה למשטרה, כך לפי עו"ד בירק, ניתן להגיע לביהמ"ש ולבקש להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. "חשוב להגיע פיזית לבית המשפט", היא אומרת, "להגיש בקשה דחופה במעמד צד אחד להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת. בבתי המשפט יושבים שופטים תורניים שנמצאים שם כל הזמן, גם בשעות הלילה וגם בימי שבת וחג".
לאחר הגשת הבקשה, ידון בה השופט. למעשה, במקרה של הוצאת צו הרחקה, יכול השופט לדון בסוגיה בו בזמן, במעמד צד אחד, כלומר מבלי שהצד השני נוכח ופורט את טענותיו ואת תגובתו. "העניין הזה", אומרת עו"ד בירק, "הוא מה שהופך את הכלי הזה למשמעותי ביותר. למעשה, לבית המשפט יש את היכולת להוציא צו הרחקה לאדם, מבלי לשמוע את עמדתו, ולמנוע ממנו לעשות דברים מסוימים. מדובר בצעד קיצוני שנוגד למעשה את החירויות שלנו במדינה כמו חופש התנועה וחופש הביטוי".
לדברי עו"ד בירק, העובדה שהצו ניתן במעמד צד אחד הוא "מסוכן" ומעמיד את שמם הטוב של אנשים נורמטיביים רבים. "ביהמ"ש", היא אומרת, "לא תמיד מקפידים, לא בודקים לעומק את הטענות ולא נזהרים מפני נקיטת צעד שאמור להיות צעד אחרון, כי הוא מגביל אנשים. זכויות היסוד שלנו הן ללכת, לדבר, להגיב, וביהמ"ש, לפעמים במעמד צד אחד, מבלי לשמוע אותנו, יכול להגביל את החירות שלנו ולקבוע שאנחנו לא יכולים להתקרב למקום מסוים, שאסור לנו לפנות לאדם מסוים, סתם ככה, כי הוא טען שאנחנו מטרידים אותו - גם אם זה שקר".
לאחר הוצאת הצו על ידי בית המשפט, מחויב השופט לקיים דיון נוסף, הפעם במעמד שני הצדדים בתוך שבוע. זהו המקום עבור מי שהוצא נגדו הצו להסביר לביהמ"ש את טענותיו, את גרסתו ולבקש לבטל את הצו. במידה ויוכיח כי הצו הוצא בשקר – ניתן גם לבקש שיפסקו הוצאות נגד מגיש הבקשה.
התרעות פיקוד העורף