תביעת אבהות היא הליך שנועד במטרה לקבוע האם אדם מסוים הוא אביו של קטין. לרוב, הקביעה נעשית באמצעות בדיקה גנטית ותמיד בהוראת בית המשפט. להכרעה של תביעת אבהות ישנן, מן הסתם השלכות משמעויות כלפי הילד, האב והאם. הן מבחינת הזכויות והחובות ההוריות של אותו אדם כלפי הילד והן מבחינה רגשית.
לפי עו"ד נחום בוסקילה, כאשר אין חשש כי הילד יוכרז כממזר או שייגרם לו נזק משמעותי כבן דת אחרת, יחליט ביהמ"ש על הוצאת צו לבדיקה גנטית לצורך קביעת אבהות. זאת, כמובן, אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד באותו המקרה.
"על פי היהדות", מבהירה עו"ד נחום בוסקילה, "ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה. כאשר ביהמ"ש בוחן מקרה שבו מדובר על ילד שחי בתוך מערכת יחסים של נישואין הוא בשום אופן לא יאפשר מלכתחילה בדיקת רקמות. גם כשמדובר על גבר נשוי שחושד שהילד המשותף שלו ושל אישתו כלל אינו שלו. יש פה סיבה הלכתית, וההנחה היא שכאשר מדובר בבני זוג נשואים ואם נולד ילד, ההנחה היא שהילד הוא שלהם, ולא יאפשרו בדיקה כדי למנוע ממזרות".