מי ייפגע מהעברת הסמכות למזונות אל ביה"ד הרבניים?

תזכיר החוק שהוגש לכנסת הוא צעד נוסף במאבק על הסמכויות שבין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים.

קדם לתזכיר זה הלכה שיצאה מבית המשפט העליון, בע"מ 919/15, שקבעה כי לגבי ילדים בני 15-6 שני ההורים יהיו אחראים על מזונותיהם, בהתחשב בזמני השהות, ברכוש ההורים ובשכרם. "בשנת 2019", מוסיפה עו"ד נחום בוסקילה, "קבע העליון כי הזכות לדון במזונות ילדים נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה ובמידה ויש הסכמה אז אפשר לדון בכך בבית הדין הרבני. אולם, הדבר לא יושם בפועל. למעשה, הלכה למעשה, בתי הדין הרבניים נטלו לעצמם סמכות ודנו במזונות ילדים ועל כן הסוגיה הגיעה פעם נוספת לעליון. למעשה, במקביל להגשת תזכיר החוק, ממתינים כולם להכרעה של בית המשפט העליון בעניין הסכמות".

בע"מ 919/15 יצר שינוי מהותי באופן שבו בתי המשפט פוסקים מזונות ילדים. בעודו חותר לשוויון בין המינים הן בזמני השהות והן בתשלום המזונות, היחס בין הדברים הוא שמייצר את ההסדר בעניין. ומכאן, גם לשיטתה של עו"ד נחום בוסקילה, הפגיעה בסכום שתקבלנה נשים למזונות ילדיהן דווקא יהיה גבוה יותר במידה ויפסק על ידי בית הדין הרבני.