משרד המשפטים פרסם הבוקר (שלישי) את דוח הוועדה לבחינת 'צווארי בקבוק' בהליך הפלילי בישראל, שנועד למצוא פתרון משותף לבעיית הימשכות ההליך בישראל. הפרויקט הראשון מסוגו נעשה על ידי משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל. במסגרת הפרויקט, נערך מחקר מקיף אשר בחן כ-70 אלף תיקים פליליים שהסתיימו בחמש השנים האחרונות ואיתר ומיפה צווארי בקבוק משמעותיים. בימים הקרובים יוגשו ממצאי המחקר והמלצות הוועדה לתוכנית מקיפה לטיפול בנושא.
בשנים האחרונות ישנן יוזמות שונות לקידום הליך פלילי יעיל ואפקטיבי, תוך שמירה על זכויות המעורבים בו. זאת על רקע העלייה במורכבות ובגודלם של התיקים הפליליים, באופן שעשוי לפגוע באפקטיביות ולגרום לעינוי דין. במסגרת זו מקודמת דיגיטציה מלאה של ההליך הפלילי בישראל, מבוצעים מהלכים להפחתת רצידיביזם והגברת שיקום ועוד.
כחלק מקידום נושא זה, הוחלט על הפרויקט, והוקמה ועדת היגוי בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט גלעד נויטל, בה חברים נציגי הגופים המרכזיים השותפים להליך: משרד המשפטים – פרקליטות המדינה, הנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית, אגף ייעוץ וחקיקה, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה ומשטרת ישראל – חטיבת התביעות.
בשלב הראשון, ביקשה הוועדה לזהות את הגורמים המעכבים ומאריכים שלא לצורף את ההליך הפלילי, תוך התבססות על נתונים לגבי ההליך הפלילי, במטרה לקדם פתרונות מתאימים. חברת "שלדור" שגויסה לטובת הנושא, ערכה מחקר מקיף, אשר כלל הצלבת נתונים מהגופים השונים בנוגע ל-70 אלף תיקים פליליים, למעלה ממאה ראיונות עומק עם גורמי מפתח ושחקנים שונים בהליך הפלילי, וקידוד ידני של למעלה מ-600 תיקים. על בסיס המחקר, הצביעה הוועדה על קיומם של 11 צווארי בקבוק משמעותיים בהליך הפלילי, בהם עיכובים הנובעים מאי-התייצבות נאשמים, משך הזמן שאורך להעברת חומרי חקירה, פערי הזמן הגדולים בין דיונים ומשך הזמן הממושך עד לקבלת תסקיר שירות המבחן.
בין הממצאים המרכזיים שעלו במסגרת המחקר:
ממצא נוסף מצביע על פערי זמנים ניכרים בין דיון לדיון בבתי המשפט ובפרט בבתי המשפט השלום. כך גם נמצא כי משך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי משפט השלום ארוך יותר בממוצע ממשך זמן הטיפול בתיקים פליליים המוגשים לבתי המשפט המחוזיים, למרות שבתיקים אלו המורכבות נמוכה יחסית וקיים שיעור גבוה יותר של הסדרי טיעון. זאת בין היתר נוכח העומס הרב המוטל על בתי המשפט השלום.
צוות בשלות תיק לדיון ראשון – צוות שמטרתו להביא לכך שתיק יגיע לדיון ראשון בפני שופט כשהוא "בשל" לדיון מהותי, ובכלל זה כשנאשם זומן לדיון, מונה סניגור וחומר החקירה הועבר להגנה וצוות ניהול אפקטיבי של ימי המוקד – צוות שנועד לגבש המלצות לטיוב ימי המוקד (ימים מרוכזים המתקיימים בבית המשפט לדיונים בתיקים פליליים).
כמו כן, צוות נתונים ולוח בקרה – צוות שנועד להציע לוח בקרה הכולל פורטל נתונים הנוגעים להליך הפלילי מכלל הגופים השותפים ומאפשר בחינה וניתוח של הנתונים בדגש על המשכיות שיתוף הנתונים בין הגופים, וצוות תסקירים לעונש – צוות שמטרתו קידום תהליך ארגוני-אסטרטגי בשירות המבחן למבוגרים לצורך ניהול אפקטיבי של תסקירי שירות המבחן לעונש.
"במובן זה, עבודת הוועדה מהווה אבן דרך להשגת היעד, שכן היא כוללת עבודת מחקר מקיפה של איסוף נתונים ומידע מכל השלבים השונים על ציר ההליך הפלילי. על סמך נתונים אלו הצליחה הוועדה למפות את הנקודות הקריטיות הדרושות התייחסות וטיפול. כולי תקווה כי, הצוותים הממוקדים שיוקמו אכן יביאו לגיבוש צעדים מעשיים, שיובלו לשינוי המצב, כך שהמערכת תשרת את האזרח בצורה הטובה ביותר", הוסיף.
מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר: "אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין הגופים ומודה לחברי הוועדה ובראשם לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט גלעד נויטל על עשייתם החשובה. הנושא בו עוסקת הוועדה הוא מהותי וחשוב ובעל השלכות על כלל הגופים העוסקים בהליך הפלילי. המטרה של שיתוף הפעולה היא ראויה וחשובה הן בהיבט מתן פתרונות לעומס המוטל על בתי המשפט והן בהיבט הענקת שירות מיטבי לציבור".
"דוח הביניים שפרסמה הוועדה כולל ממצאים והמלצות שנועדו לשפר ולייעל את השירות הניתן לציבור על ידי כלל הגורמים ותקוותי כי צוותי העבודה שהוקמו יציעו פתרונות ממוקדים לצווארי הבקבוק שאותרו ולקיצור משך ההליך הפלילי. מהלך זה מצטרף לשורה של מהלכים המקודמים על ידי הרשות השופטת ובכלל זה דיגיטציה של תהליכי עבודה, מזכירות יוזמת הפועלת באופן פרואקטיבי לקידום ההליכים והטמעת השימוש בהליכי גישור וצדק מאחה", הוסיף.
התרעות פיקוד העורף