חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019. המטרה העיקרית של החוק החדש היא לקדם את השיקום הכלכלי של החייב, ולא רק את החזר החובות לנושים. החוק החדש כלל מספר שינויים מהותיים ביחס לחוק פשיטת הרגל הקודם. בין השאר, החוק החדש קצר את משך הליך חדלות הפירעון לשלוש שנים, והוא הקל על החייב לקבל פטור מהחובות הנותרים. למי מתאים הליך של חדלות פירעון בצורתו החדשה? האם הוא כדאי ומה עליכם לעשות על מנת לפנות להליך זה?
לאחר שאושר נכנס בשנת 2019 לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד להחליף את חוק פשיטת הרגל. החוק החדש נועד לקדם את השיקום הכלכלי של החייב, ולא רק את החזר החובות לנושים.
על פי החוק החדש, אדם יכול להגיש בקשה לחדלות פירעון אם הוא עומד באחד מהתנאים הבאים: במידה והוא חייב למעלה מ-150 אלף שקל, במידה והחייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם ובמקרה שהוא לא מסוגל לעמוד בהוצאותיו הבסיסיות.
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט ממנה נאמן שינהל את נכסי החייב ויבצע בדיקה כלכלית. אם בית המשפט מקבל את הבקשה, הוא מורה על פתיחת הליך חדלות פירעון.
"במהלך הליך חדלות פירעון, החייב מתחייב לשלם לנושים חלק מהחובות. החוק החדש קובע כי החייב ישלם לפחות 50% מהחובות שאינם מוגנים, כגון חובות לבנקים, ספקים ורשויות המס." מסביר עו"ד עידן שי ומוסיף "אם החייב עומד בתנאי החוק, בית המשפט יורה על סיום הליך חדלות הפירעון והחייב יקבל פטור מהחובות הנותרים".
החוק החדש כלל מספר שינויים מהותיים ביחס לחוק פשיטת הרגל הקודם. בין השאר, החוק החדש קצר את משך הליך חדלות הפירעון לשלוש שנים, והוא הקל על החייב לקבל פטור מהחובות הנותרים.
ב-2023, הממשלה הודיעה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוועדה אמורה לבחון את החוק ולהציע שינויים בהתאם לצורך.
התרעות פיקוד העורף