חוויתם רשלנות רפואית? הנה מה שעליכם לעשות

רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא או איש מקצוע רפואי אחר אינו עומד בסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, כתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. לעיתים מדובר בנזק קל ואף חולף, ולעיתים מדובר בנזק או בנכות לצמיתות. כיצד עליכם לפעול אם אתם חושדים כי טופלתם בצורה רשלנית? האם תצטרכו לפנות לבית המשפט? ואיך עושים זאת? כך תדאגו לזכויות שלכם.

ניתן לטעון לרשלנות רפואית במגוון רחב של מקרים, כולל אבחון שגוי או אי אבחון של מחלה או פגיעה, מתן טיפול רפואי שגוי או לא מתאים או אי מתן טיפול רפואי נדרש. רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בביצוע פעולה רפואית, כגון ניתוח או בדיקה או במתן תרופות שאינן מתאימות.

תביעה בגין רשלנות רפואית מוגשת לבית המשפט המחוזי. ההליך המשפטי בתביעות רשלנות רפואית הוא מורכב וארוך. התביעות הן לרוב מורכבות מבחינה משפטית ועובדתית, והן דורשות מומחיות משפטית ורפואיות.

המורכבות בתביעות רשלנות רפואית נובעת מהעובדה שעל התובע להוכיח כי הרופא או איש המקצוע הרפואי אחראי לנזק שנגרם לו. על התובע להוכיח כי הרופא או איש המקצוע הרפואי לא עמד בסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, וכי הסטייה מסטנדרט זה היא שגרמה לנזק.

הוכחת רשלנות רפואית היא משימה קשה, מכיוון שהנטל הראייתי מוטל על התובע. התובע צריך להביא ראיות חזקות כדי להוכיח כי הרופא או איש המקצוע הרפואי אכן נהג ברשלנות.

לרוב, התביעה מוגשת נגד חברת הביטוח המבטחת את המטפל – איש הצוות הרפואי, הרופא, או בית החולים. התביעה נשענת על חקיקה המעוגנת בחוק זכויות החולה, על הפסיקה וכן על עקרון חובת זהירות מוגברת ומבחן הרופא הסביר. במקרים שבהם נגרם נזק בזדון או במכוון, יש מקום גם להליכים פליליים.

הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית יכול להיות כספי או לא כספי. הפיצוי הכספי יכול להיות פיצוי על נזק גוף, נזק נפשי או נזק כלכלי. הפיצוי הלא כספי יכול להיות התנצלות רשמית, נקיטת צעדים למניעת מקרים דומים בעתיד או פיצוי אחר.

גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית נקבע על פי מספר גורמים ובהם חומרת הנזק שנגרם למטופל, חומרת הרשלנות, מידת האחריות של הרופא או איש המקצוע הרפואי לנזק, הכנסות המטופל וההוצאות שנאלץ לשלם עבור הטיפול בו.

גורמים נוספים שיכולים להשפיע על גובה הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית הם גיל המטופל ומצבו הסוציו-אקונומי. ילדים צעירים יותר נוטים לקבל פיצוי גבוה יותר מאשר מבוגרים, מכיוון שהם צפויים לחיות זמן רב יותר עם הנזק ומטופלים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך נוטים לקבל פיצוי גבוה יותר, מכיוון שהנזק פוגע ביכולתם לפרנס את עצמם ואת משפחתם.

עו"ד ענת גינזבורג, נוטריון ומגשרת, מייסדת וראש המשרד, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, התמחתה בביהמ"ש המחוזי בת"א ובפרקליטות מחוז ת"א (אזרחית). בעלת ותק של מעל  30 שנה כפרקליטה, לשעבר סגנית בכירה לפרקליטת מחוז ת"א (אזרחית), ייצגה בעבר את משרדי הממשלה השונים/אגף השיקום בתביעות נכי צה"ל, מערכת הביטחון, נזקי גוף, תאונות דרכים ועבודה, רשלנות רפואית ודיני עבודה. בשנת 1996 יסדה את משרד עו"ד ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים. מכהנת כיו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום הארצית בלשכת עו"ד, חברת נשיאות והנהלת האגודה לרפואה ומשפט, מגשרת מוסמכת מטעם המוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין, בוגרת רפואה למשפטנים, בוררת, מרצה בכנסי נזיקין, השתלמויות בתחום הנזיקין לעו"ד ופורומים שונים. מוסמכת מטעם משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין בעריכת ייפוי כוח מתמשך.